זיכרון וירטואלי – הבדלי גרסאות

הרעיון של זיכרון וירטואלי הוא להוסיף עוד רמה של הפשטה בארגון הזיכרון. תהליך המנסה לגשת לזיכרון ב[[כתובת (זיכרון מחשב)|כתובת]] X (כתובת '''וירטואלית'''), ייגש בפועל לכתובת מתאימה Y (כתובת '''פיזית''') בזיכרון הראשי של המחשב, או לכתובת Z בזיכרון משני כלשהו, בדרך כלל [[כונןדיסק קשיח]], שהוא זול יותר, ואז המידע המבוקש יישלף משם ויועתק לזיכרון הראשי. תרגום הכתובות מתבצע במקרים רבים ב[[חומרה]].

*'''גודל''': גלגול האחריות על ניהול [[מדרג הזיכרון]] מהתוכנית אל מערכת ההפעלה. ההגבלה על גודל הזיכרון הזמין לתהליך איננה תלויה בגודל הזיכרון הראשי, שהוא מהיר אך יקר יחסית ולכן גם קטן, אלא בפרמטרים אחרים: גודל הכונןהדיסק הקשיח (שיכול להגיע לאלפי ג'יגה בייט), גודל המילה (word) במחשב - 32 או 64 ביט בדרך כלל - ושיטת הייצוג והתרגום של כתובות בזיכרון. אם תהליך דורש יותר זיכרון משמוקצה עבורו על הזיכרון הפיזי, יוקצה לו זיכרון על הדיסק. מידע יועבר בין הכונןהדיסק הקשיח לזיכרון הראשי לפי הצורך, תוך ניצול העובדה שאף תהליך לא משתמש ב'''כל''' הזיכרון שהוא ביקש, בכל רגע נתון. בדרך כלל פעולות בזיכרון הן מקומיות - כלומר, קבוצה של פעולות קרובות בזיכרון יתבצעו ככל הנראה בכתובות קרובות.

*'''ניהול יעיל יותר של החומרה''': זיכרון RAM (על ידי הקטנת שברור), כונניםדיסקים קשיחים (על ידי איחוד גישות לסקטורים סמוכים), וזמן עיבוד (על ידי זימון תהליכים בהתאמה למידת הנגישות המיידית של המידע הדרוש להם).