נוסח שומרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עומרי אלמליח (שיחה | תרומות) |
מ סקריפט החלפות (תל אביב, אידאולוג, כמו כן) |
||
שורה 5:
== הבדלים בין נוסח השומרונים לבין נוסח המסורה ==
לפי המניין המקובל במחקר, שונה נוסח השומרונים מנוסח המסורה בכ-
לאור הקרבה בין נוסח השומרונים לתרגומים ולמגילות ים המלח יש להבחין בין רכיבים קדומים בנוסח השומרוני, שהוכנסו בנוסח לפני שהגיע לידי השומרונים (קדם-שומרוניים), לבין מאפייני הדת והלשון השומרונית כפי שהם ידועים ממקורות מאוחרים יותר.
שורה 12:
הרמוניזציה היא תופעה של שינויים, תוספות או השמטות בטקסט מתוך מטרה להתאים בין שני כתובים מקבילים שיש ביניהם זיקה מסוימת.
דוגמה להרמוניזציה היא תוספות גדולות הכוללות חזרות מתוך ספר דברים בספרים המוקדמים לו – [[שמות]] או [[במדבר]] וכן תוספות לטקסט שמטרתן ליצור אחידות. כך למשל, עורך הנוסח השומרוני השווה את פרטיו של הנאום המסכם של [[משה]] ב[[ספר דברים]]{{הערה|{{תנ"ך|דברים|א|ג}}}} לטקסטים המקבילים בספרים שמות ובמדבר. אם פרט מסוים לא הופיע בספרים המוקדמים באותו ניסוח שבו הופיע בספר דברים הוא הוכפל באופן המציג את ספר דברים כמצטט סיפורים קודמים. הרחבות נוספות בנוסח השומרוני נעשו באמצעות תוספות לטקסט במקומות שבהם נתפסו כהכרחיות{{הערה|למשל: {{תנ"ך|שמות|ז|י}}, {{תנ"ך|שמות|ז|יט|כ|קצר=כן|ללא=פרק}}; {{תנ"ך|שמות|ח|יב|יג|ללא=ספר}}}}. תוספות מעין אלו נוספו למשל במקומות שבהם חסר פירוט של ביצוע הצווים האלוהים שניתנו למשה{{הערה|[[עמנואל טוב]], '''ביקורת נוסח המקרא''', ספריית האנציקלופדיה המקראית, כרך לא (תשע"ד), עמ' 90-70.}}.
ההרמוניזציה מתבטאת גם בהתאמות במילים בודדות ובצירופים. כך בסיפור [[תיבת נח]] בנוסח השומרונים: "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה זכר ונקבה" כנגד "אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ז|ב}}}} בנוסח המסורה (הרמוניזציה זו מצויה גם בתרגום השבעים ובתרגומים נוספים). ההעדפה לצירוף "זכר ונקבה" בפסוק זה באה לשם ההאחדה עם המשך הסיפור, שבו חוזר צירוף זה ולא "איש ואשתו"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ו|יט}}; {{תנ"ך|בראשית|ז|ג|ללא=ספר}}, {{תנ"ך|בראשית|ז|ט|קצר=כן|ללא=פרק}}, {{תנ"ך|בראשית|ז|טז|קצר=כן|ללא=פרק}}}}.
שורה 26:
מן ההבדלים הפרשניים-רעיוניים בנוסח השומרונים הוא יישוב הקושי שבפסוק: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ב|ב}}}}. כיוון שאי אפשר להניח שאלוהים עבד בשבת, תוקן הפסוק ובמקומו נכתב: "ויכל אלוהים ביום הששי" (זוהי הגרסה גם בתרגום השבעים וב[[פשיטתא]]){{הערה|רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 330}}. השפעת המדרש ניכרת למשל בגרסת השומרונים לבראשית לד 1: "ותצא דינה להראות בבנות הארץ" במקום גרסת נוסח המסורה: "וַתֵּצֵא דִינָה... לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ". וכך לפי המדרש: "לא יצאה אלא להראות עצמה ויפיה" (מדרש אגדה, עמ' 86; מדרש שכל טוב א', עמ' 189); "ותצא דינה בת לאה לראות וליראות" ([[מדרש תנחומא]] לפסוק) {{הערה|רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 327}}.
=== הבדלים
השינוי האידאולוגי המרכזי בנוסח השומרונים נוגע למקום הפולחן המרכזי של הדת השומרונית, הוא [[הר גריזים]] שמדרום לעיר [[שכם]] (הרגריזים; מילה אחת בכתיב השומרוני). השומרונים מאמינים ששכם הוא המקום שבחר ה' ועל הר גריזים צוו בני ישראל להקים את המזבח, ולא על [[הר עיבל]] כפי שמצוין בנוסח המסורה{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כז|ד}}}}. בחירת הר גריזים כמקום פולחן מרכזי היא מיסודות אמונת השומרונים והיא מודגשת פעמים רבות בנוסח השומרונים, בין היתר באמצעות חילופי נוסח. כך למשל, בכל מקום שבו נוסח המסורה מציין "במקום אשר יבחר"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יב|ה}}, {{תנ"ך|דברים|יב|יא|ללא=פרק|קצר=כן}}, {{תנ"ך|דברים|יב|יד|ללא=פרק|קצר=כן}} ועוד.}} בלשון עתיד (הרי בעת הנדודים עדיין לא נבחרה ירושלים כמקום המקודש) נמצא בנוסח השומרונים: "במקום אשר בחר", בלשון עבר, כרמיזה על כך שה' בחר כבר בשכם ואין בכוונתו לבחור בירושלים. אמונה זו הובילה גם לשינוי בדיבר העשירי מבין [[עשרת הדיברות]] בתורת השומרונים. השומרונים הוסיפו לעשרת הדיברות שבספר שמות (כ) מיד אחר הדיבר "[[לא תחמוד|לא תחמד]]", הדיבר התשיעי בתורתם, את הצו לבנות "מזבח לה' אלוהים" בהר גריזים {{הערה| רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 331-330}}.
שורה 52:
כל כתבי היד של התורה השומרונית נחשבים בעיני השומרונים, כהעתק מן "המגילה הקדושה אשר בשכם". מגילה זו מכונה בפי השומרונים "[[ספר אבישע]]", שכן לפי מסורת השומרונים הוא נכתב על ידי אבישע בן פנחס בן אלעזר הכהן במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת יהושע. אולם לפי ההשערות חוקרים, מגילה זו מורכבת מכמה יריעות שהמוקדמות ביניהן נכתבו במאה ה-12 או במאה ה-13, ועליהן נוספו תוספות מאוחרות מן המאה ה-14{{הערה|יצחק בן צבי. ספר השומרונים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תש"ל, עמ' 244-233.}}.
כתבי היד של התורה השומרונית כתובים כולם בכתב השומרוני, שהתפתח מ[[הכתב העברי הקדום]] המשמש בתורת היהודים, ולא בכתב האשורי המרובע המשמש בתורת היהודים. מניתוח [[פלאוגרפיה|פלאוגרפי]] של הכתב העברי שבידי השומרונים עולה כי המגילות שנשתמרו משקפות צורה של הכתב העברי שרווחה בתקופת החשמונאים. כאשר נתגלו המגילות ב{{ה|מאה ה-17}} כתובות בכתב העברי, נראו הן כמקוריות וקדומות לכתבי היד של נוסח המסורה שהיו כתובים בכתב האשורי{{הערה|עמנואל טוב. "ביקורת נוסח המקרא", ספריית האנציקלופדיה המקראית, כרך ד (תשנ"ז), עמ' 67-62.}}.
[[קובץ:Samaritan alephbet (Faulmann).jpg|שמאל|ממוזער|250px|האלפבית השומרוני]]
הראשון שערער על קדמותו של הנוסח היה [[וילהלם גזניוס]] שהשווה בספרו מ-[[1815]] בין נוסח השומרונים לנוסח המסורה ומצא שמונה סוגים של הבדלים בין הנוסחים. בעקבות מחקרו רווחה ההנחה במחקר שנוסח השומרונים הוא נוסח מתוקן וערוך, כלומר משני לנוסח מסורה המקורי{{הערה|Wilhelm Gesenius. De Pentateuchi samaritani origine, indole et auctoritate, commentatio philologico-Critica, Halle 1815}}.
מאה שנים מאוחר יותר קבע [[פאול קאלה]] ששני הנוסחים הנתונים, היהודי והשומרוני, התפתחו משני טיפוסי טקסט שהתקיימו בעת העתיקה. הטקסט שהשומרונים אימצו משמר מצד אחד גרסאות קדומות, הדומות לגרסאות תרגום השבעים, [[ספר היובלים]], [[ספר חנוך א']] והמובאות מן התורה שבברית החדשה, ומצד שני הוא פשוט מנוסח המסורה ובהיר ממנו משום השינויים שנעשו בו והתוספות שנוספו אליו {{הערה|P.Kahle. Opera Minora, Leiden 1956, pp. 37-3}}.
השערה זו של קאלה, שנוסח השומרונים מורכב מנוסח קדום שרווח בימי בית שני ומתוספות מאוחרות יותר, הובהרה עם מציאת קטעי תורה 'קדם-שומרוניים' ב[[מגילות ים המלח]]. טקסטים אלה תרמו למחקר בנוסח השומרוני וסייעו לקבוע את זמנו של נוסח השומרונים לתורה.
שורה 65:
התפיסה במחקר היא שנוסח השומרונים מייצג מסורת ארץ ישראלית של התורה במקביל לשני טיפוסים אחרים של התורה שהתקיימו באותה עת: תרגום השבעים, המייצג טיפוס שהתפתח במצרים, ונוסח המסורה, המייצג טיפוס שחל בבבל {{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל-אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א, עמ' 21}}.
השומרונים אימצו את הנוסח שעליו מתבססת תורתם ככל הנראה כבר במהלך [[המאה השנייה לפני הספירה]], עם הקמת [[ממלכת החשמונאים]]. על הנוסח הקדום הוסיפו תוספות משלהם - אידאולוגיות ולשוניות - במהלך המאה השנייה לפנה"ס, טרם חורבנו של המקדש השומרוני בהר גריזים, בשנת 111 לפני הספירה{{הערה|שם=תאריך התגבשותו 152-129}}.
שורה 77:
התרגום הארמי של נוסח השומרונים לתורה דומה לטיפוס של [[תרגום אונקלוס]], תרגום על פי [[פשט]] הכתוב. לתרגום זה חדרו מילים יווניות המעידות שהתרגום נערך במאות ה-4-1, בתקופה שבה הייתה השפעה חזקה של היוונית על הארמית
{{הערה|שם="שֹׁמְרוֹנִים" 139-124|אילה ליונשטם. "שֹׁמְרוֹנִים", האנציקלופדיה העברית, כרך לב (תשמ"א), עמ' 139-124}}. התרגום הארמי יצא לאור במלואו במהדורה של אברהם טל לנוסח השומרוני של התורה{{הערה|אברהם טל. התרגום השומרוני לתורה: מהדורה ביקורתית, א-ג (מקורות ומחקרים בלשון העברית ובתחומים הסמוכים לה), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית הספר למדעי היהדות, תש"ם-תשמ"ג.}}.
נוסח השומרונים לתורה תורגם לערבית על ידי אב-חסדה (אבו אל-חסן) הצורי ב{{ה|מאה ה-11}}. במשך הזמן נספגו לתרגום פירושים מתרגומו של רבי [[סעדיה גאון]], הסותרים לא פעם את הפרשנות השומרונית. ב{{ה|מאה ה-13}} ערך אבו סעיד בן אבי אל-חוסיין את התרגום והסיר כל השתמעות שעשויה לסתור את נוסח השומרוני{{הערה|שם="שֹׁמְרוֹנִים" 139-124}}. התרגום בעריכתו של אבו סעיד יצא לאור בשלמותו עם פרסום מהדורותיו של חסיב שחאדה ב-1990 וב-2002{{הערה|חסיב שחאדה. התרגום הערבי לנוסח התורה של השומרונים. כרך א: בראשית-שמות, ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים, תש"ן.}}{{הערה|חסיב שחאדה. התרגום הערבי לנוסח התורה של השומרונים. כרך ב: ויקרא, במדבר, דברים, ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים, תשס"ב.}}.
== התייחסות לנוסח שומרון ביהדות ובנצרות ==
החומש השומרוני היה ידוע בייחוד נוסחאותיו גם ליהודים וגם לנוצרים עוד בתקופה עתיקה.
חז"ל כינו את השומרונים "[[כותים]]" (מתוך הנחה שאינם יהודים במקורם, אלא מוצאם מן האנשים שהובאו לשומרון על ידי ה[[אשור]]ים ב{{ה|מאה ה-8 לפנה"ס}}) והציגו את ההבדלים בנוסח התורה שלהם כזיופים{{הערה|ספרי לדברים יא, ל; {{ירושלמי|סוטה|ז|ג}} (כא ע"ג); {{בבלי|סוטה|לג|ב}}; ירושלמי יבמות א, ד.}}. ב[[ימי הביניים|ימה"ב]] התייחס רבי [[אברהם אבן עזרא]] בן [[המאה ה-12]] אל השומרונים כאל עובדי עבודה זרה הכופרים בשם ה' {{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל-אביב: ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א, עמ' 12-11}}.
שורה 97:
== לקריאה נוספת ==
* אברהם ורצון צדקה, '''חמישה חומשי תורה: נוסח יהודי – נוסח שומרוני''', תל אביב תשכ"ב-תשכ"ה.
* אברהם טל ומשה פלורנטין, '''חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה''', אוניברסיטת תל
* זאב בן חיים, '''עברית וארמית נוסח שומרון: על פי תעודות שבכתב ועדות שבעל פה''', ירושלים: מוסד ביאליק, בהשתתפות האקדמיה ללשון העברית, תשי"ז-תשל"ז.
<div class="mw-content-ltr">
* A.F. Von Gall, '''Der hebräische Pentateuch der samaritaner''', I-V (Gissen 1914-18; repr. Berlin 1966)
| |||