פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הפיכת קישור חיצוני לוויקיפדיה לקישור פנימי*
 
==שנים ראשונות==
האחווה הפרה-רפאליטית הוקמה בבית הוריו של מיליי ברחוב גוור ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Gower_Street_%28London%29:Gower Street (London)|Gower Street]]) ב[[לונדון]] ב-[[1848]]. בפגישה הראשונה נכחו מיליי, האנט, ודנטה רוזטי. השלושה נפגשו קודם לכן במקום שנקרא "המועדון הציקלוגרפי" (''Cyclographic Club''). רוזטי היה תלמיד של [[פורד מאדוקס בראון]] ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Ford_Madox_Brown:Ford Madox Brown|Ford Madox Brown]]). שאיפתו של רוזטי הייתה לפתח זיקה בין [[שירה]] [[רומנטיציזם|רומנטית]] לבין [[אמנות]]. עד ה[[סתיו]] הצטרפו ארבעת חברי האחווה הנוספים: רוזטי האח, וולנר, קולינסון וסטפנס. בראון הוזמן להצטרף אך ביקש להישאר עצמאי. הוא נשאר קרוב לקבוצה ואף כתב ב[[מגזין]] שהוציאו לאור. ציירים ופסלים צעירים אחרים היו ביחסים קרובים עם חברי האחווה, אך בתחילה שמרו על קיום הקבוצה בסודיות מפני חברי "האקדמיה המלכותית".
 
===מטרות כלליות של האחווה===
 
===ביטויי ההתנגדות של האחווה===
האחווה התנגדה להשפעתו הגדולה של [[סר]] [[ג'ושוע ריינולדס]] {{אנ|Sir_Joshua_Reynolds}}, המייסד של "האקדמיה המלכותית לאמנויות" ב[[אנגליה]], אותו הם כינו "Sir Sloshua" ("סר רישולוע"), בהאמינם שתורתו היא צורה של [[מנייריזם]] אקדמי מרושל והתחזות ל[[ציור]] [[איכות]]י. ציור שלעניות דעתם היה פזיז ונמהר‏‏ שאותו הם כינו ''Sloshy''‏‏{{הערה|1=[http://www.gutenberg.org/files/17649/17649-h/17649-h.htm Rossetti, W. M., "Introduction" to ''The Germ: Thoughts towards Nature in Poetry, Literature and Art'' Rossetti. D. G. (Editor), London, 1901, p.7.]}} . בניגוד לכך, רצו הפרה-רפאליטים לשוב אל [[ציור]] עשיר בפרטים, צבעים עזים וקומפוזיציות מורכבות בסגנון "קואטרוצ'נטו" ([http[://en.wikipedia.org/wiki/:Quattrocento |Quattrocento]]) של [[אמנות]] [[איטליה|איטלקית]] ו[[ארצות השפלה|פלמית]] (המקיף את סגנונות ה[[ציור]] של [[ימי הביניים]] המאוחרים, ושל ה[[רנסאנס]] המוקדם) בנסיונותיהם להחיות את הצבע המבריק של סגנון זה. האנט ומיליי פיתחו טכניקת ציור בשכבות דקיקות של [[פיגמנט]], מעל רקע [[לבן]] ולח. הם קיוו שבדרך זו צבעיהם ישיגו שקיפות מעודנת ובהירות גדולה יותר. דגש זה על ברק הצבע היה בתגובה לשימוש הנפוץ ב[[ביטומן]] על ידי אמנים [[בריטניה|בריטים]] כמו ריינולדס, [[דיוויד וילקי]], ואחרים. ביטומן הפיק אזורים לא יציבים של חשכה בוצית – אפקט שהפרה-רפאליטים תיעבו.{{הערה|1=‏[http[://en.wikipedia.org/wiki/:Pre-Raphaelite_BrotherhoodRaphaelite Brotherhood#cite_refcite ref-1 |מתוך הערך "Pre-Raphaelite Brotherhood" בוויקיפדיה בשפה האנגלית.]]‏}}
 
הפרה-רפאליטים נחשבים כתנועת ה[[אוונגרד]] הראשונה ב[[אמנות]], למרות דחייתם של [[סטטוס]] זה משום השמת הדגש שלהם על רעיונות ה[[מימזיס]] ובעקבות אימוץ הקונצפטים העיקריים של [[תולדות האמנות|ההיסטוריה של הציור]] כמהותיים למטרת ה[[אמנות]]. למרות זאת, הפרה-רפאליטיים הגדירו עצמם כתנועה רפורמיסטית, נתנו לאמנותם שם ספציפי ופרסמו מגזין בשם "[[דה-ג'רם]]" ([http[://en.wikipedia.org/wiki/The_Germ_%28periodical%29:The Germ (periodical)''The |Germ]]'') על-מנת לקדם את רעיונותיהם, בין החודשים [[ינואר]] ו[[אפריל]] [[1850]]. המגזין פרסם [[שירה]] של האחים רוזטי, של וולנר ושל קולינסון, יחד עם מאמרים על [[אמנות]] ו[[ספרות]] שנכתבו על ידי ידידי האחווה ובעלי-בריתה. המגזין לא הצליח לצבור תנופה והפרויקט הופסק, כאמור, ב[[אפריל]] אותה שנה.‏‏‏‏{{הערה|1=[http://www.gutenberg.org/files/17649/17649-h/17649-h.htm ‏Rossetti, W. M.,''Ibid''.‏]}}
 
===מחלוקות פומביות===
תצוגה של עבודות פרה-רפאליטיות ראשונות התקיימה בשנת [[1849]]. גם "[[איזבלה (ציור)|איזבלה]]" (''Isabella'' {{כ}}; [[1848]]–[[1849]]) של מיליי וגם "ריינזי" (''Rienzi'' {{כ}}; [[1848]]–[[1849]]) של האנט, הוצגו באקדמיה המלכותית. "ילדותה של ה[[בתולה]] [[מריה]]" (''Girlhood of Mary Virgin'') של רוסטי הוצג בתצוגה בפינת [[רחוב]] [[הייד-פארק]] ב[[לונדון]] ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Hyde_Park_Corner:Hyde Park Corner|{{כ}}Hyde Park Corner]]).‏‏‏ רוסטי כתב שיר שמבאר את ה[[סמל]]יות של ה[[ציור]], בהתאם לניסיונותיו ליצור זיקה בין [[שירה]] ו[[ציור]]‏‏.{{הערה|1=‏[http://www.theearthlyparadise.com/2008/08/rossettis-girlhood-of-mary-virgin-1849.html השיר של רוסטי‏]}}.
כפי שהוסכם על ידיהם מראש, שבעת חברי האחווה חתמו על עבודותיהם בשמם יחד עם הוספת ראשי התיבות .P.R.B.
 
===במאה התשע-עשרה===
[[קובץ:The Scapegoat.jpg|ימין|ממוזער|250px|[[ויליאם הולמן האנט]] - "[[שעיר לעזאזל (ציור)|שעיר לעזאזל]]" (''The Scapegoat'' {{כ}}; [[1854]]).]]
לאחר [[1856]], [[דנטה גבריאל רוסטי]] הפך לדמות מעוררת השראה של הענף הימיביניימי של התנועה. הוא השפיע רבות על חברו [[ויליאם מוריס]] ואף הצטרף כשותף לחברה שהלה הקים: ''[http[://en.wikipedia.org/wiki/Morris_%26_Co.:Morris & Co.|Morris, Marshall, Faulkner & Co]]''. מאדוקס בראון וברן-ג'ונס הפכו אף הם לשותפים. דרך החברה של מוריס, האידאלים הפרה-רפאליטיים השפיעו על מעצבי פנים ו[[אדריכל]]ים רבים, בעוררם עניין בעיצובים ימיביניימיים. הדבר הוביל ישירות לתנועת ה[[ארטס אנד קרפטס]] בראשות [[ויליאם מוריס]]. [[ויליאם הולמן האנט]] לקח חלק בתנועה ב[[עיצוב]], דרך חברת "דלה רוביה פוטרי" ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Della_Robbia_Pottery:Della Robbia Pottery|''Della Robbia Pottery]]'').
 
כאמור, לאחר [[1850]], גם האנט וגם מיליי פנו מחיקוי ישיר של [[אמנות]] [[ימי הביניים]]. שניהם הדגישו כעת את האספקטים ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטיים]] ו[[מדע|המדעיים]] של התנועה, למרות שהאנט המשיך לטעון בעד המשמעות ה[[רוחניות|רוחנית]] של ה[[אמנות]] ובעד רצונו לפייס בין [[דת]] ו[[מדע]] על ידי התבוננות דקדקנית ולימוד של מקומות ב[[מצרים]] וב"[[ארץ-ישראל]]‏‏{{הערה|1=‏[http://www.gutenberg.org/files/18900/18900.txt Van Dyke, ''Ibid'', p.256.]}} זאת על-מנת להיות "נאמן" כמה שיכל לציוריו העוסקים בנושאים [[תנ"ך|תנ"כיים]]. ההשראה לחלק מציורים אלה באה מלימודי ה[[תלמוד]] שלו, כמו בציורו "השעיר המשתלח ל[[עזאזל]]" (''The Scapegoat'') אותו צייר ב[[ארץ-ישראל]].‏‏{{הערה|1=‏[http://www.liverpoolmuseums.org.uk/online/pre-raphaelites/scapegoat/ עוד על הציור באתר מוזיאון ליברפול.] ‏}}. לעומתו, מיליי נטש את הפרה-רפאליטיזם אחרי [[1860]], באמצו סגנון תחת השפעתו של [[סר]] [[ג'ושוע ריינולדס]]. [[ויליאם מוריס]] ואחרים יצאו נגד היפוך עקרונות זה.
ל[[מוזיאון]] וגלריית האמנות של [[בירמינגהם]] יש אוסף מכובד של יצירות מאת ברן-ג'ונס והפרה-רפאליטים, שאחדים טוענים, שהשפיעו על [[טולקין]] הצעיר, שלאחר מכן יילך ויכתוב את "[[ההוביט]]" ואת "[[שר הטבעות]]" תחת השפעה שניזונה מן הסצנות ה[[מיתולוגיה|מיתולוגיות]] המתוארות בעבודות אלה{{הערה|1=‏[http://moses.creighton.edu/JRS/2004/2004-r3.html Bucher, Gregory, "Review of Matthew Dickerson. ''Following Gandalf. Epic Battles and Moral Victory in The Lord of the Rings''", Journal of Religion & Society, 2004. אזכור של הנושא ניתן למצוא כאן:‏]}}.
 
ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]], אידאלים אמנותיים השתנו ו[[אמנות]] עברה מייצוג ה[[מציאות]]. העניין בפרה-רפאליטים פחת, אך מאז שנות השבעים ישנה התעניינות מחודשת בתנועה. "אחוות הרורליסטיים" ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Brotherhood_of_Ruralists:Brotherhood of Ruralists|''Brotherhood of Ruralists'']]) ביססו את מטרותיהם על הפרה-רפאליטיזם וגם ה"סטקיסטיים" ([http[://en.wikipedia.org/wiki/:Stuckists |''Stuckists'']]) שאבו מהם השראה.
 
===ביקורת פמיניסטית===
* [[ויליאם מוריס]] (William Morris; מעצב, מחבר)
* [[ג'ון ראסקין]] (John Ruskin; מבקר)
* [[אליזבת סידאל]] ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Elizabeth_Siddall:Elizabeth Siddall{{כ}} |Elizabeth Siddal{{כ}}]]; ציירת, משוררת, מודליסטית)
* [[צ'ארלס אלסטון קולינס]] (Charles Allston Collins; צייר)
* [[ג'יין מוריס]] ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Jane_Morris:Jane Morris|{{כ}}Jane Morris]]; מודליסטית)
* [[אפי גריי]] ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Effie_Gray:Effie Gray|Effie Gray]]; מודליסטית)
* [[אנני מילר]] ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Annie_Miller:Annie Miller|Annie Miller]]; מודליסטית)
* [[הנרי פיץ' רובינסון]] (Henry Peach Robinson; [[צילום|צלם]])
* [[ג'וליה מרגרט קמרון]] (Julia Margaret Cameron; צלמת)
* [[ג'ון ויליאם גודוורד]] (John William Godward; צייר)
* [[ג'ון ויליאם ווטרהאוס]] ([http[://en.wikipedia.org/wiki/John_William_Waterhouse:John William Waterhouse|John William Waterhouse]]; צייר)
* [[גוסטב מורו]] (Gustave Moreau; צייר)
* [[אוולין דה מורגן]] ([http[://en.wikipedia.org/wiki/Evelyn_De_Morgan:Evelyn De Morgan|Evelyn De Morgan]]; ציירת)
* [[לורנס אלמה-טדמה]] (צייר)
<gallery>
1,216,406

עריכות