צינור לבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מאפיינים: קישורים פנימיים |
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיפדיה לקישור פנימי* |
||
שורה 24:
שדה זרימת לבה רחב, מורכב לעתים קרובות מצינור לבה מרכזי אחד, וסדרה של צינורות קטנים יותר, שמספקים לבה לזרמי לבה אחרים. כאשר אספקת הלבה מפסיקה (ההתפרצות נגמרת או שזרמי הלבה פונים למקום אחר), הלבה שבמערכת הצינורות מתנקזת (כלפי מטה כמובן) ומשאירה צינורות דמויי מערה, ריקים חלקית, מתחת לאדמה.
בדרך כלל ניתן לצפות בסימנים (מעין פסים אופקיים) על קירות הצינורות המרוקנים. הסימנים, המציינים את העומקים השונים שהיו ללבה שזרמה בצינורות בעבר, ידועים גם כ"מדפי זרימה" (אם הם בולטים מהקיר בצורה ניכרת) או "קווי זרימה" (אם הם טמועים בקיר). לצינורות לבה בדרך כלל יש רצפות פהויהוייות, אם כי לעתים קשה להבחין בכך מכיוון שהרצפה מתכסה בחלקים שנפלו מהתקרה. ניתן למצוא, לרוב, מגוון רחב של [[ספלאותם| ספלאותמים]] בצינורות לבה{{הערה|ד. בונל 2008 (Bunnell, D). '''מערות האש: בתוך מערות הלבה של אמריקה'''. החברה הלאומית לספלאולוגיה. האנטסוויל (Huntsville). אי אל (AL). [[מסת"ב]]. [
רוחבן של מערות לבה יכול להגיע ל-14-15 [[מטר]]ים (אם כי לרוב הוא צר יותר), ועומקן נע בין 1-15 מטרים מתחת לפני השטח. צינורות לבה יכולים גם להיות מאוד ארוכים; לדוגמה: צינור הלבה שנוצר מזרם ה"[[מאונה לואה]]" (Mauna Loa) ב-1859, נכנס לים במרחק של כ-50 קילומטר מנקודת ההתפרצות שלו. עוד דוגמה הוא צינור הלבה הקרוי "מערת הרוח" (Cueva del Viento) שנמצא במערכת הצינורות השמאלית ב[[טיידה]] (Teide), באי [[טנריף]] (Tenerife). אורכו של צינור זה עולה על 18 קילומטרים, והוא נוצר בגלל אזורים נרחבים הבנויים בצורת מבוכים שזורים, שנמצאים בחלק העליון של מערכת הצינורות.
|