פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 899 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
קצב הדעיכה הוא קבוע, ונמדד ב[[זמן מחצית חיים]]. זמן מחצית החיים של פחמן-14 הוא כ־5,730 שנים, כלומר בהינתן כמות מסוימת של פחמן-14, הרי שבמשך תקופת זמן זו, כחצי ממנו דועך והופך לגרעינים אחרים.
 
ריכוז הפחמן-14 ב[[אטמוספירה]] יציב למדי, וזאת כיוון שבמקביל לדעיכת פחמן-14 והפיכתו לחנקן-14, אטומים של חנקן-14 הופכים בגובה האטמוספירה לפחמן-14, עקב אינטראקציה בה מחליף [[נייטרון]] את אחד ה[[פרוטון|פרוטונים]] בחנקן-14 (מקור הנייטרונים הוא פגיעת [[קרינה קוסמית]] באטמוספירה). תהליך זה מביא לשיווי משקל בין היצירה להתפרקות, וכך מתקבל באטמוספירה ריכוז קבוע של האיזוטופ פחמן-14 יחסית לאיזוטופים האחרים של הפחמן.
{{-}}
[[תמונה:Radiocarbon bomb spike.svg|שמאל|ממוזער|350px|[[גרף (נתונים)|גרף]] המראה את ריכוז הפחמן-14 באטמוספירה, כפי שנמדד לאורך השנים ב[[אוסטריה]] (סגול) ו[[ניו זילנד]] (אדום)]]
ניסויים גרעיניים באטמוספירה, שנערכו ב[[שנות ה-50]] ובתחילת [[שנות ה-60|60]] של [[המאה העשרים]], הביאו להכפלת ריכוז הפחמן-14 באטמוספירה. בעקבות חתימתה של [[האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון, ותחת פני המים]], שנכנסה לתוקף באוקטובר [[1963]] הביאה לירידה הדרגתית של ריכוז הפחמן-14 באטמוספירה, עד לחזרתו לקרבת הריכוז הנורמלי בתחילת [[שנות ה-90]].
 
==תיארוך פחמן-14==