פנסיה תקציבית – הבדלי גרסאות

== ישראל ==

מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב [[עובד מדינה|עובדי המדינה]] ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ [[1999]] נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית ל[[פנסיה צוברת]] בשירות הציבורי{{הערה|1=ראו דיון במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, וכן אזכור של ההסכם הנ"ל, בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ב[http://www.glima.info/verdicts/14-11-2012.pdf עס"ק 11563-05-10, 15774-05-10, אוניברסיטת תל אביב ואח' - ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב ואח'; ניתן ביום 14 בנובמבר 2012]}}. בשנת [[2001]] נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים; ב[[צה"ל]], חיילים אשר התחייבו ל[[שירות קבע]] החל משנת [[2004]], משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. אך יחד עם זאת, גופים כמו [[חברת החשמל]] ו[[מקורות]] ממשיכים להנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.

 

נכון לסוף שנת 2012, מהווה הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה שליש מהחוב הלאומי של מדינת ישראל, בסך כ-600 מיליארד שקלים{{הערה|שם=ורטיקובסקי|אבי שאולי, [http://www.bizportal.co.il/article/388814 ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?"], [[Bizportal]], 1 ביולי [[2014]]}}. [[צבי ורטיקובסקי]], משנה למנכ"ל משרד [[מבקר המדינה]] התייחס להתחייבות זו כ"איום אסטרטגי על ישראל"{{הערה|שם=ורטיקובסקי}}.

 

==ראו גם==