פנסיה תקציבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיותר |
שחזור לגרסה 17234205 מתאריך 10:11, כ"ט בתמוז ה'תשע"ה מאת Tshuva תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך |
||
שורה 7:
== ישראל ==
מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב [[עובד מדינה|עובדי המדינה]] ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ [[1999]] נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית ל[[פנסיה צוברת]] בשירות הציבורי{{הערה|1=ראו דיון במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, וכן אזכור של ההסכם הנ"ל, בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ב[http://www.glima.info/verdicts/14-11-2012.pdf עס"ק 11563-05-10, 15774-05-10, אוניברסיטת תל אביב ואח' - ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב ואח'; ניתן ביום 14 בנובמבר 2012]}}. בשנת [[2001]] נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים; ב[[צה"ל]], חיילים אשר התחייבו ל[[שירות קבע]] החל משנת [[2004]], משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. אך יחד עם זאת, גופים כמו [[חברת החשמל]] ו[[מקורות]] ממשיכים להנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.
מתוך 300 המקומות הראשונים בפנסיה יש רוב מוחלט (83%) לשופטים ומוקבליהם. משנים ליועץ המשפטי לממשלה, פרקליטי מחוז (פלילי ואזרחי) ומנהלי מחלקות במשרד המשפטים מוקבלים לשופטי מחוזי.
נכון לסוף שנת 2012, מהווה הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה שליש מהחוב הלאומי של מדינת ישראל, בסך כ-600 מיליארד שקלים{{הערה|שם=ורטיקובסקי|אבי שאולי, [http://www.bizportal.co.il/article/388814 ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?"], [[Bizportal]], 1 ביולי [[2014]]}}. [[צבי ורטיקובסקי]], משנה למנכ"ל משרד [[מבקר המדינה]] התייחס להתחייבות זו כ"איום אסטרטגי על ישראל"{{הערה|שם=ורטיקובסקי}}.
=== ביקורת ===
על הפנסיה התקציבית נערכים פולמוסים מתוקשרים. כנגדה טוענים{{הערה|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3664518,00.html הפנסיה התקציבית תוביל למשבר חברתי], כלכליסט, יולי 2015}} כי למרות שפנסיה תקציבית היא אחריות של מדינה לעתיד עובדיה אבל לאורך זמן אין דרך לממן אותה ולכן האפשרות להצטרף אליה נסגרה. בפועל כל אלה שנותרו "בחוץ", צריכים לממן מכספי המסים שלהם את הפנסיה התקציבית של מי שהרוויחו.
==== נטל תקציבי ====
נטל הפנסיה התקציבית (2015) נאמד בכ-19-20 מיליארד שקל מדי שנה מתקציב המדינה, והמספר צפוי לעלות ל-26 מיליארד שקל בשנת 2036 ורק אז יתחיל לרדת בהדרגה. על פי הצפי, עד שנת 2050 בקירוב, תקציב המדינה יספוג הוצאה של 18-26 מיליארד שקל מדי שנה על הפנסיה התקציבית.
==== טענות בדבר שחיתות ====
{{להשלים}}
==ראו גם==
| |||