הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמה בדיני הנזיקין"

מ
←‏המצב המשפטי בישראל: קישורים פנימיים, הגהה
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{תבנית: +{{))
תגית: סוגריים עודפים
מ (←‏המצב המשפטי בישראל: קישורים פנימיים, הגהה)
 
====תיקון 4 לחוק - צמצום זכות התביעה====
בשנת 2002 תוקן חוק הנזיקים האזרחיים, במטרה להרחיב היקף הסייג לאחריות המדינה לפי סעיף 5. במסגרת התיקון הוגדר המונח "פעולה מלחמתית" - "...לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף". בנוסף להגדרה זו, נחקק סעיף 5א לחוק, אשר נועד אף הוא לצמצם את אחריות המדינה לנזקים שאירעו בשל אירועים מלחמתיים-ביטחוניים. בין ההגבלות החדשות שנקבעו בסעיף 5א, צמצמה המדינה את פרק הזמן שעומד לרשותם של תובעים פלסטינים וקבעה שעליהם להגיש תביעה בכתב תוך 60 יום ממועד התרחשות האירוע הנזיקי. הסעיף קובע כי לבית המשפט סמכות לקבוע כי הגבלה זו לא תחול במקרים מיוחדים. הגבלה נוספת של עילת התביעה היא קביעת תקופת [[התיישנות]] של שנתיים בלבד. בנוסף, נשללה תחולתם של [[סעיפים 38-40 לפקודת הנזיקין]], אשר מאשפריםמאפשרים לתובע להעביר את [[נטל ההוכחה]] אל הנתבע.
 
הרציונאל שהוביל להגבלת יכולת התביעה של הפלסטינים, הוא הרצון להגביר את יכולת המדינה להתגונן מפני התביעות ולהקנות לזרועות הביטחון חופש פעולה מבצעי. הנתבעים הפוטנציאליים בתביעות מסוג זה הם לרוב חיילים בשירות סדיר, שמשרתים בצבא לתקופת זמן מוגבלת. בנוסף, לא בטוח שהחייל, שעסק באין ספור פעולות לאורך שירותו הצבאי, יזכור את עובדות המקרה הספציפי. הדבר יוצר קושי ראייתי עבור המדינה להתגונן מפני תביעות אלו.
על אף תיקון החוק, הכלל לא השתנה בצורה משמעותית. המחוקק לא הסיר מלשון חהוק את המונח "לחימה", ובתי המשפט המשיך ולבדוק בכל מקרה האם אכן מדובר בפעולה מלחמתית - המקנה חסינות - או שמא מדובר בפעולת שיטור שגרתית וביטחון שוטף. גם בנוסחו החדש של החוק קיימת דרישה שהפעולה תבוצע ב"נסיבות של סיכון לחיים או לגוף", על מנת להעניק למדינה פטור מאחריות נזיקית.
 
====תיקון 6 לחוק - צמצום מעגל הזכאים לתבוע====
בשנת 2005, תוקן חוק פעם נוספת. במסגרת תיקון זה נקבע בסעיף 5ב לחוק כי [[נתינות|נתין]] של [[מדינת אויב]], או פעיל [[ארגון טרור|בארגון מחבלים]]] או מי שפעל כשליח שלהם אינו זכאי להגיש תביעה נגד המדינה. החריגים לכלל זה מצוינים בתוספת הראשונה לחוק וכוללים אסירים שנתונים במשמרת המדינה, בתנאי שלאחר שחרורם מהמשמרת לא חזרו לפעילות בארגון טרור. בנוסף, בסעיך 5ג לחוק נקבע שהמדינה אינה אחראית לכל נזק - גם כזה שנגרם בפעולה לא מלחמתית - באזור שהוכרז כ"אזור עימות", בכפוף למספר חריגים מצומצמים.
לצד צמצום זכות התביעה כנגד המדינה, נקבע ששר הביטחון יקים ועדה שיכולה להחליט על מתן פיצויים לנפגע ספציפי, גם כשאינו זכאי להגיש תביעה.