בית הכנסת בנערן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 28:
במרכז הגלגל - דמות אשה במרכבה בעלת שני גלגלים. סביבה - סמלי המזלות ושמותיהם. בארבע פינות הרצפה סמלי תקופות (עונות) השנה ושמותיהן.
 
למטה מגלגל המזלות משובצת כתובת ארמית: "דכירה לטב חליפו ברת רבי ספרה דאתחזק (ת) בהדין אתרה (קדי)שה, אמן". תרגום הכתובת בעברית: "זכורה לטוב חליפה בת רבי ספרה, שנדבה לזה המקום (הקד)וש, אמן".{{הערה|שם=נשיונל|"יהודה ושומרון" מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת "ספריית השדה", 1968}}
 
===ארון הקודש והמנורות===
שורה 34:
 
מעל המנורה שמימין כתוב:
"דכי (ר)... דכ (י)ר לטב מרות. (ק)טינה ויע (קב) ברה דהנות מתחזקין דה (דן) אתרה קדיש (ה) א (מן)". תרגום הכתובת לעברית: "זכור... זכור לטוב מרות... קטינה ויעקב בנו שהם מתנדבים לזה המקום הקדוש. אמן".
 
מעל המנורה שמשמאל כתוב:
"דכיר לטב מרי (תא) בר כרוס (פדה דאייתון) חולקהון בה (דן אתרה קדישה)". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב מרי (תא) בן כרוספדה (שהביאו) חלקם לזה (המקום הקדוש). אמן".{{הערה|שם=נשיונל|"יהודה ושומרון" מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת "ספריית השדה", 1968}}
 
===דניאל בגוב האריות===
שורה 43:
למעלה מימין כתוב: "דניאל שלום". למטה מימין כתוב: "דכיר לטב שמואל" (בעברית: "זכור לטוב שמואל").
 
בין דניאל והאריה השמאלי ישנה כתובת ארמית: "דכיר לטב בנימין פרנסה בר יוסה. (ד)כירין לטב כל מן (ד)מתחזקה ויהב או (ד)יהב בהדן אתרה (ק)דישה בן דהב בן (כס)ף בן כל מקמ(?) (ו)הוא לאיתון חלקהון בהדן אתרה קדושה, אמן". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב בנימין הפרנס בן יוסה. זכורים לטוב כל מי שמתחזק ונותן או שנתן לזה המקום הקדוש בין זהב בין כסף בין כל דבר ואלו שהביאו חלקם לזה המקום הקדוש, אמן".{{הערה|שם=נשיונל|"יהודה ושומרון" מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת "ספריית השדה", 1968}}
 
===מנורה===
בפסיפס משובצת מנורה נוספת ומעליה כתוב: "דכיר לטב פינחס כהנה בר יוסטה דיהב טימי פסיפסה מו דידה ומרושת. דכירה לטב רבקה אתתה פינחס". תרגום הכתובת לעברית: "זכור לטוב פנחס הכהן בן יוסטה, שנתן מחיר הפסיפס משלו ואת הכיור. זכורה לטוב רבקה אשת פנחס".{{הערה|שם=נשיונל|"יהודה ושומרון" מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת "ספריית השדה", 1968}}
 
==הזיהוי עם נערן==
עוד לפני גילוי המקום היו הנחות שבאזור הזה שכנה העיר ה[[יהודים|יהודית]] הקדומה "[[נערן (יישוב קדום)|נַעֲרָן]]", הנזכרת ב[[תנ"ך]], בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]], ב[[אונומסטיקון]] של [[אוסביוס]], ב[[מדרש|מדרשים]]ים וב[[תלמוד]]. מציאת הפסיפס היוותה חיזוק לסברה זו.{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', 894-895.}}.
 
==לקריאה נוספת==