TF1 – הבדלי גרסאות

'''TF1''' (קרי: טֶה-אֶף-אָ(ן)) הוא [[ערוץ טלוויזיה]] [[צרפת]]י פרטי, אחת מ[[תחנת טלוויזיה|תחנות הטלוויזיה]] הוותיקות בעולם. הערוץ, שזכה נכון ל-[[2014]] לנתח צפייה של 22.9%, הוא הנצפה ביותר בצרפת{{הערה|[http://www.ozap.com/actu/audiences-le-grand-bilan-2014-des-chaines-de-television-gratuites/460535 Audiences : Le grand bilan 2014 des chaînes de télévision gratuites]}}{{הערה|[http://frenchculture.org/film-tv-and-new-media/french-tv/tf1 באתר משרד התרבות הצרפתי]}}, ערוץ הטלוויזיה הנצפה ביותר ב[[אירופה]]{{הערה|[http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/europe/france/2101261/French-TV-turmoil-as-Sarkozys-glamorous-blonde-takes-limelight.html French TV turmoil as 'Sarkozy's glamorous blonde' takes limelight]}} ואחד מהערוצים הארציים המצליחים והפופולריים בעולם. הערוץ שייך לקבוצת TF1, הכוללת 49% בעלות על ערוץ ה[[ספורט]] האירופי [[יורוספורט]]. הקבוצה ייסדה ב-[[2006]] (יחד עם גוף השידור הציבורי France Télévisions) את ערוץ החדשות [[France 24]], עד שפרשה מן המיזם שנתיים לאחר מכן. הערוץ מחזיק בזכויות השידור של אירועי ספורט גדולים ובסדרות כ[[האוס (סדרת טלוויזיה)|האוס]], [[דה וויס]], [[מאסטר שף]], [[האנטומיה של גריי (סדרה)|האנטומיה של גריי]], [[בוס בהסוואה]], [[סופר נני]], [[הדבורה מאיה]], [[מגלים עם דורה]] ועוד. כן נמצא בבעלותו המלאה ערוץ החדשות LCI.

ב-[[26 באפריל]] [[1935]] הקים משרד ה-Postes, télégraphes et téléphones (דואר, [[טלגרף]] ו[[טלפון]]) הצרפתי (PTT) תחנת שידור לטלוויזיה מכאניתמכנית (מבוססת [‏גלגל ניפקו]]) ששידרה מ[[אנטנת שידור]] שמוקמה במרומי [[מגדל אייפל]]. התחנה שידדה בכל יום בכמות מצטברת של שעות ספורות בשבוע{{הערה|שם=היסט1927|[http://819lignes.free.fr/Histoire_de_la_television_francaise.html היסטוריה של הטלויזיה הצרפתית 1927-1940] {{צרפתית}} (Petite histoire de la télévision française: 1ème partie: 1927-1940)}}{{הערה|1={{יוטיוב|AM1fQqFh3FE|שם=סרטון על התחנה ושידוריה}} {{צרפתית}}}}.

לאחר ניסויים מוצלחים ב[[טלוויזיה אלקטרונית]] ביולי 1937 החלו שידורי הרשות הלאומית לרדיו וטלוויזיה במקביל הן בשיטת שידור אלקטרונית והן בשיטה המכאניתהמכנית, עם ציוד של חברת [[EMI]] האנגלית ששימשה באותה עת גם את ה-[[BBC]]. ב-[[1938]] התקבעה שיטת שידור אלקטרונית סטנדרטית ([[VHF]] {{כ}}455 קווים, {{משמאל לימין|46 MHz}}, {{כ}}25 תמונות בשנייה) שהדיחה כליל את השיטה המכאניתהמכנית. שידורי הערוץ נקטעו עם כניסתה של צרפת ל[[מלחמת העולם השנייה]], ב-[[3 בספטמבר]] [[1939]].

שידורי התחנה חודשו ב-[[7 במאי]] [[1943]] תחת [[צרפת של וישי|הכיבוש הנאצי]] תחת פיקוח [[הפיקוד העליון של הוורמאכט]]. השידורים נמשכו עד [[12 באוגוסט]] [[1944]], שבוע לפני [[שחרור פריז]]. השידורים כללו תוכניות [[בידור]] ויועדו לטובת פצועים בבתי החולים הצבאיים של השלטון הגרמני בפריז. זמרים ושחקנים צרפתיים מצאו בערוץ את אחד ממקומות העבודה היחידים באותה עת וכך השתתפו בתוכניות בדרנים ושחקנים מפורסמים, בהם זמרי ה[[אופרה קומיק]]. מנהל הערוץ [[קורט הייזנמן]], שידר תוכניות שכללו תכנים שלא היו מקובלים על השלטון הנאצי, כגון מוזיקת [[ג'אז]]. אות השידורים היה השיר "[[גשר אביניון#"על גשר אביניון, שם כולנו רוקדים..."|גשר אביניון]]"{{הערה|[http://819lignes.free.fr/Histoire_de_la_television_francaise2.html היסטוריה של הטלוויזיה הצרפתית בעת הכיבוש 2ème partie: l'occupation: En zone occupée:]}}.

ב-[[1 באוקטובר]] [[1944]] חודשו השידורים תחת השם Télévision française. ב-[[1945]] נוסדה רשות השידור הצרפתית, Radiodiffusion française ושמה הרשמי של התחנה שונה ל-RDF Télévision française. רק שנה לאחר התחלת השידורים החזירו כוחות [[צבא ארצות הברית]] את תורן השידור במגדר אייפל לידי ממשלת צרפת והשידורים חודשו משם. ב-[[17 בדצמבר]] [[1946]] שודרה לראשונה בטלוויזיה [[תחזית מזג האוויר]]{{הערה|[http://www.metropoleparis.com/1996/61223044/bistr144.html 50th Anniversary for TV-Weather Forecasting]}} ובקיץ [[1948]] שידרה לראשונה את ה[[טור דה פראנס]]. ב-1948 אימץ משרד התקשורת הצרפתי (בראשות [[פרנסואה מיטראן]] את תקן השידור 819 קווים ("תקן השידור הצרפתי", שהיה למעשה תקן ה-[[HDTV]] הראשון בהיסטוריה) ששימש עד [[1981]]. את תוכניות ומופעי הבידור שלה צילמה התחנה והעבירה מאולם [[תיאטרון שאנז אליזה]]. תוכנית הדגל של התחנה הייתה תוכנית התרבות היומית ''Télé-Paris'' {{כ}}([[1947]]-[[1959]]) בהנחיית [[רוז'ר פרל]] (Roger Féral) ו[[ז'אק שבאן]] ( Jacques Chabannes).

ב-[[25 ביולי ]] [[1964]] הוקמה הקמת החברה הממשלתית לטלוויזיה ורדיו ORTF {{כ}} (Office de Radiodiffusion Télévision Française) ושם הערוץ הפך ל"הערוץ הראשון של ORTF". בתקופה זו החלו שידורי [[פרסומת בטלויזיהבטלוויזיה]] ושידורי רצועת ה[[אקטואליה]] ''Télé-Soir'' (ששודרה בין [[1965]] ל-[[1969]], אך יצרה את הפורמט תוכנית האקטואליה המרכזית של הערב). למרות שהערוץ השני החל לשדר בצבע כבר ב-[[1967]], היה הערוץ הראשון כבול לשיטת 819 הקווים והמשיך לשדר רק ב[[שחור לבן]].

ב-[[1 בינואר]] [[1975]] נוסד הערוץ כ-Télévision Française 1 ובקיצור, שהתקבל עד מהרה כשמו השגור, TF1, כחלק מחלוקת ORTF לשבע חטיבות. בספטמבר [[1976]] החלו שידורי נסיוןניסיון בצבע, על בסיס ציוד שהושאל מ-[[France 3]], שידור צבע מלא לא הושלם עד [[1983]]. הערוץ הופרט ב-[[6 באפריל]] [[1987]], כאשר נרכש על ידי קבוצת Bouygues. ב-[[19 בספטמבר]] 1987 החל שידור תוכנית הדגל של סוף השבוע, ''Reportages'', המשודרת מאז בימי ראשון ושבת וסוקרת במבט רחב את אירועי השבוע שחלף{{הערה|[http://lci.tf1.fr/reportages/ אתר התוכנית]}}.