משלב – הבדלי גרסאות

ב[[בלשנות]], '''מִשְלָ‏ב''' או "משלב לשוני", הוא אופן שימוש בשפה, התואם לנסיבות מסוימות. על פי רוב, זו מידת הרשמיות (פורמליות) או התקניות ה[[דקדוק]]ית או ה[[סמנטיקה|סמנטית]] (או ה[[הגייה|הגייתית]]) של טקסט מדובר, כתוב, או מסומן.{{ש}}במשלב בא לידי ביטוי ההקשר החברתי של הלשון - כורח הנסיבות והסיטואציה הספציפית שבה נאמרו, נכתבו או סומנו הדברים. אדם עשוי לשנות את משלב שפתו לפי בחירתו וראות עיניו ובהתאם לנסיבות. למשל כאשר אדם משוחח עם אשתו או ילדיו סביר שרמת הרשמיות של השיח תהיה נמוכה (משלב נמוך), ואילו אם אותו אדם יישא נאום בטקס רשמי סביר שיבחר להעלות את רמת לשונו (משלב גבוה).{{ש}}מגזרים שונים ואוכלוסיות שונות משתמשות במשלבים שונים.{{ש}}מקובל לקבוע את המשלב בהשפעת כמה גורמים:

הלשון שנקבעה רשמית על ידי הממסד הלשוני, וכפי שבאה לידי ביטוי ב[[נוסח]] החדשות בכלי ה[[תקשורת]]. יש לה שימוש ביומיום בעיקר בקרב אנשי מקצוע, נותני שירותים, אנשי חינוך וכו'. במשלב זה אין דגש על מילים, ביטויים או דרכי תחביר נדירי שימוש, אך יש בו דגש על עמידה בכללי התחביר ובשימוש במילים, שמופיעות במילונים הרישמים ובפירושן הרשמי. בעברית, יש במשלב זה הקפדה על הגייה ב[[מלרע]] וב[[מלעיל]] וב[[ערבית]], תהייה במשלב זה הקפדה על הגייה נכונה של כל ה[[עיצורים]] וה[[תנועות]]. {{ש}}לדוגמה, הפיכת דברי עגנון למשלב זה תראה בערך כך: "היה עדיף לשוב הביתה, אך בא הערב וביתי נמצא הרחק מהעיר".{{ש}} יוצרים בולטים, שהקפידו על חוקי השפה אך לא נמשכו לרוב, לשלב בה מליצות היו [[נעמי שמר]] ו[[נתן יונתן]].

[[משלב דיבורי|לשון מדוברת]] מתבססת על הלשון התקנית אך ללא הקפדה מדויקת על כל כלליה, מאופיינת בשימוש על ידי הציבור הרחב בשגרה היומיומית וכוללת לעתים מבעים אשר לרוב אינם בשימוש בשפה התקנית. דוגמה: {{ש}}הפיכת דברי עגנון למשלב זה תראה בערך כך: "הכי טוב היה אם הייתי חוזר הביתה, אבל כבר היה חושך ואני גר מחוץ לעיר". {{ש}} יוצר בולט, שנהג לכתוב במשלב זה, היה [[יוסי בנאי]] - אילו שירו "אני '''ו'''סימון '''וְ'''מויז הקטן" היה נכתב בעברית תקנית, שמו היה "אני''',''' סימון '''וּ'''מויז הקטן". בנאי הקפיד גם, ששמו יבוטא במלעל, כמקובל בעם ולא במילרע, התואם את תקני השפה הרשמיים.