הגייה אשכנזית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הערות: כך נהוג
שורה 24:
לדעתו של [[שד"ל]] בספרו [[אוהב גר]] שרשיה של ההגייה האשכנזית נעוצים עוד בהגייה הארצישראלית ב[[תקופת בית שני]].{{מקור}}
 
מסתבר שעד [[המאה ה-13]] הייתה נהוגה באשכנז מערכת הגייה "קדם-אשכנזית", שבה חמש תנועות בלבד, בדומה להגייה הספרדית, ורק במאה ה-13 התפתחה השיטה הנוכחית שבה שבע תנועות. מצב עניינים זה מעלה מיד את השאלה מה גרם לשינוי שבו הפכה מערכת של חמש תנועות למערכת מורכבת יותר של שבע תנועות, בניגוד לנטייה הטבעית של פישוט המערכת הלשונית. בין ההסברים שהוצעו הועלתה האפשרות שבמאה ה-13 התפתחה באשכנז מוּדעות גבוהה לדקדוק העברי ונטייה לחזרה למסורת הטברנית, שהביאה לאימוץ קריאה מדויקת יותר של התנ"ך. ואולם לא נמצאו עדויות חיצוניות לתהליך מעין זה. לאחרונהב-2003 העלה [[אשר לאופר]] את ההשערה שההגייה בת שבע התנועות הייתה זו המקורית והיא נשמרה כשריד וכהתפתחות של הגיית העברית הטברנית, ואילו ההגייה בת חמש התנועות התקיימה רק באזור מצומצם.{{הערה|1=אשר לאופר, "הרהורים על ההגייה הקדם-אשכנזית", בתוך: קול ליעקב, אסופת מאמרים לכבוד פרופ' יעקב בן-טולילה, באר שבע 2003, בייחוד עמ' 269-70.}}
 
בעת תחיית העברית הספרותית לקראת סוף [[המאה ה-19]] באירופה, נשמרה ההגייה האשכנזית. השירה שנכתבה על ידי משוררי התקופה, ובראשם [[חיים נחמן ביאליק]], נכתבה בהגייה אשכנזית וב[[הטעמה]] [[מלעיל]]ית.
שורה 31:
 
הספרות והשירה העברית המשיכו להתקיים בהגייה אשכנזית עד [[שנות השלושים]], ואז החלה להיכתב שירה עברית בהגייה הישראלית החדשה. (שירים מסוימים מושרים עד היום בהטעמה מלעילית, לרבות [[התקווה|ההמנון הלאומי]] של מדינת ישראל).
 
 
==הערות שוליים==