ישראכרט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: מחיקת מילים חוזרות
מ סקריפט החלפות (ארצות הברית, לחלופין)
שורה 28:
[[קובץ:IsracartOldLogo.svg|שמאל|ממוזער|120px|הלוגו הקודם של החברה]]
 
ישראכרט הוקמה בשנת [[1975]] על ידי [[בנק הפועלים]] בראשות [[יעקב לוינסון]] כשרכשה את חברת יורוקארד ישראל (כיום: יורופיי (יורוקארד) ישראל בע"מ), הזכיינית המקומית של כרטיסי [[:en:יורוקארד {{אנ|Eurocard_(payment_card)|יורוקארד]]}} האירופיים שהוקמה ב-<!-- 1972.{{הערה|"ההיבטים המשפטיים של מערכת כרטיסי אשראי בישראל" מאת תמר גלעד, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשנ"ה-1994 -->1972.}} באופן זה, שיווקה ותפעלה ישראכרט כרטיסים לשימוש מקומי בלבד תחת המותג הפרטי "ישראכרט" וכרטיסי "יורוקארד" לשימוש בחו"למחוץ לישראל (יורוקארד עצמה חתמה על שיתוף פעולה עם מסטר צארג' האמריקאית (לימים [[מסטרקארד]]), מה שאיפשר את מכובדות הכרטיסים גם בארה"בבארצות הברית).
 
כאשר מתחרתה [[כרטיסי אשראי לישראל|כא"ל]] החלה ב-1978 לשווק ולתפעל ב-1978 הן כרטיסים מקומיים והן כרטיסים בינלאומיים תחת המותג הבינלאומי ויזה, עברה ישראכרט לכרטיסים משולבים לשימוש מקומי ובינלאומי, כמו ישראכרט עולמי (כיום: מסטרקארד) וישראכרט זהב (כיום: גולד מסטרקארד), שפעלו בארץבישראל ככרטיסי ישראכרט ובחו"לומחוצה לה ככרטיסי יורוקארד. בהמשך תפעלה לבנק הפועלים גם כרטיסי [[ויזה (כרטיס אשראי)|VISA]] מוגבלים ובמתכונת מצומצמת - ככרטיס זר, במתכונת חיוב שבועית, ללא יכולת ליהנות מאשראי ספקים (כמו עסקאות תשלומים) בנק' המכירה וכו'. פעילות המותג ויזה נוהלה תחת החברה הבת "אמינית" וכללה גם המחאות נוסעים. לימים, רכשה ישראכרט את מלוא הבעלות על אמינית.
 
לקראת השקתה הצפויה של זכיינית ויזה נוספת בישראל, אלפא קארד, ישראכרט מיתגה מחדש את כרטיסיה ב-1996 תוך בידול בין כרטיסיה המקומיים ("ישראכרט") וכרטיסיה המאפשרים גם שימוש בינלאומי ("מסטרקארד", תוך מחיקת המותג "יורוקארד") תחת הקמפיין "yes MasterCard". סמוך לכך, זכתה ב-1995 ברישיון לתפעול המותג היוקרתי [[אמריקן אקספרס]] בישראל.
 
ב-2001 החלו מתחרותיה כא"ל ולאומי קארד להנפיק כרטיסי מסטרקארד ובתגובה חודש שיווק כרטיסי ויזה, אם כי עדיין בהיקף מצומצם ובעיקר ללקוחות בנק הפועלים (אך לצידם החלה לסלוק שוברי ויזה). זאת, תחת קמפיין "שלושת הטנורים", שחיזק את המיתוג שלה כחברת גג למגוון מותגים (המותג הרביעי, אמריקן אקספרס, הצטרף למיתוג המשותף לאחר שאמריקן אקספרס העולמית הסירה את הגבלותיה לעניין שיווק המותג במשותף עם אחרים).
 
עד פתיחת שוק סליקת שוברי מסטרקארד (וויזה) לתחרות מלאה ב-2007, המשיכה החברה במודל הכרטיסים המשולבים: כרטיסי ישראכרט מקומיים הונפקו גם עם לוגו מסטרקארד, ושוברי עסקאות מסטרקארד בבתי עסק בארץ נסלקו כשוברי ישראכרט. המודל הזה איפשר, בין היתר, לגרוף עמלות סליקה גבוהות יותר מבתי עסק שסלקו שוברים במותג הבלעדי ישראכרט.
שורה 40:
הגב הפיננסי החזק הבעלים, בנק הפועלים, ובסיס הלקוחות האיתן שלו ושל בנקים אחרים שבהסדר הנפקה עימה ([[בנק הפועלים]], [[בנק מזרחי טפחות]], [[הבנק הבינלאומי]], [[בנק אוצר החייל]], [[בנק מסד]], [[בנק יהב]], [[בנק פועלי אגודת ישראל]], [[בנק אגוד לישראל|בנק אגוד]], [[בנק ירושלים]] ו[[בנק הדואר]]) שמרו על מעמדה כחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל. זאת, לצד העובדה שבמשך שנים פסחה התחרות בשוק על מותגים המזוהים עימה, להבדיל ממתחרותיה. ב-2012 יצא לדרך "[Http://www.nevo.co.il/Law&#x20;word/law14/law-2314.pdf חוק ישראכרט]" במסגרתו הוטלה חובה לתחרות בסליקת שובריו של כל מותג שנתח השוק שלו בישראל עולה על 20% - כך שכיום גם מתחרותיה סולקות כרטיסי ישראכרט. הן מחזיקות גם ברישיון להנפיק כרטיסי ישראכרט, אך בפועל אינן עושות בו שימוש.
 
תחת התחרות, ישראכרט טשטשה את המותג המקומי שלה והחלה לשווק יותר ויותר כרטיסים שזוהו כישראכרט ככרטיסי מסטרקארד; לחילופיןלחלופין, לראשונה החלה להנפיק כרטיסים מקומיים תחת מותג בינלאומי - אמריקן אקספרס (עבור בנק הפועלים), שכן היא עדיין הסולקת היחידה של שובריו, כך שהיא עדיין חברת האשראי הגדולה ביותר ומתפעלת כרטיסים ביותר מותגים מכל מתחרותיה: ישראכרט (בבלעדיות), מסטרקארד (שבלע לתוכו את יורוקארד ב-2002 ברמה העולמית), ויזה ואמריקן אקספרס. החברה סולקת שוברים תחת כל המותגים האלה ואת כרטיסי המותג היפני JCB.
 
לפי מדיניות החברה היא אינה סולקת אתרי הימורים ופורנו{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|ישראכרט מתרחבת בסחר האלקטרוני; שכרה את ברוך אלפיה|1000502948|5 באוקטובר 2009}}}}.