פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בשלב זה נפתח דיון ציבורי ער בשלוש עשרה המדינות, בין תומכי החוקה שכונו ה'''פדרליסטים''' ובין מתנגדי החוקה שכונו '''אנטי-פדרליסטים'''. החוקה אושרה על ידי [[דלוור]] ב-7 בדצמבר 1787, על ידי [[פנסילבניה]] ב-12 בדצמבר 1787, על ידי [[ניו ג'רזי]] ב-19 בדצמבר 1787, ועל ידי [[ג'ורג'יה]] ב-2 בינואר 1788 (שתי האחרונות באישור פה אחד). [[קונטיקט]] אישרה את החוקה ב-9 בינואר 1788 ו[[מסצ'וסטס]] אישרה את החוקה ברוב דחוק ב-6 בפברואר 1788, עם דרישה שיותקנו תוספות לחוקה אשר יגנו על המדינות מפני עריצות השלטון המרכזי. [[מרילנד]] אישררה את החוקה ב-28 באפריל 1788, [[דרום קרוליינה]] ב-23 במאי 1788 ו[[ניו המפשייר]], המדינה התשיעית, ב-21 ביוני 1788 עם דרישה לתוספות לחוקה שיגנו על זכויות המדינות.
 
על פי הצעת החוקה, זו נכנסה לתוקף במדינות שאישרו אותה, עם אישרורה על ידי ניו המפשייר, המדינה התשיעית שעשתה זאת. אולם הייתה הרגשה שהחוקה לא תצליח להתבסס כבעלת תוקף מספק ללא [[וירג'יניה]] ו[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] שהיו שתי מדינות מרכזיות באיחוד, ועל כן לחצים רבים הופעלו על מדינות אלו לאשר את החוקה. ואמנם, ב-10 ביוני 1788 אישררה וירג'יניה את החוקה ברוב דחוק, וניו יורק אישררה את החוקה רק ביולי 1788 ברוב דחוק עוד יותר. ב-13 בספטמבר 1788 קבע הקונגרס שהחוקה נכנסה לתוקף. בהמשך, ב-21 בנובמבר 1788, אישררה גם [[צפון קרוליינה]] את החוקה, ו[[רוד איילנד]] הצטרפה למאשררות ב-29 במאי 1790. בכך הושלם תהליך קבלת החוקה על ידי כל שלוש עשרה המדינות המייסדות.
 
==החוקה הבסיסית==