כופר לבן – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[תמונהקובץ:Lawsonia inermis Ypey36.jpg|200px]]

[[תמונהקובץ:Lawsone.PNG|ימין|ממוזער|150px|מבנה מולקולת צבען החינה. ה[[מערכת מצומדת|מערכת המצומדת]] אחראית לבליעת האור ולכן לצבע האופייני{{ש}}שיא הבליעה באורך גל 452nm<br /> נוסחה מולקולרית C₁₀H₆O₃<br /> מסה מולרית 174.15 גרם למול<br />CAS: 83-72-7<br />מצב צבירה: מוצק, טמפ' התכה: אין, החומר מתפרק ב-192-195°C]]

החינה משמשת כחומר צביעה טבעי לשיער.{{הערה|שם=Handa|Handa, S., Mahajan, R., & De, D. (2012). Contact dermatitis to hair dye: An update. Indian Journal of Dermatology, Venereology and Leprology, 78(5), 583-90.}}. החינה האדומה היא הקלאסית, אך יש גם חינה שחורה.

[[תמונהקובץ:Henna for hair.jpg|ממוזער|שמאל|200px|חינה לצביעת [[שיער]]]]

[[תמונהקובץ:Lawsonia inermis (Mehndi) in Hyderabad, AP W IMG 0527.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיח כופר לבן]]

הפסוק משיר השירים על אשכול הכפר מוביל את הפיוט העתיק של רבי [[אלעזר הקליר]] ל[[שבת שקלים]], במשמעות של נטילת 'כופר נפש' ובמשחק מלים בין משמעות אשכול ו"אשקול"{{הערה|1=משחק המלים הוא על פי הפסוק ב[[מגילת אסתר]]: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. הביטוי כופר נפש מופיע בפרשיית ערי המקלט: כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ - לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ, וְעֵד אֶחָד - לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע - לָמוּת (כלומר אין לקחת כופר, כדי להציל את נפש הרוצח ממיתה), כִּי: מוֹת יוּמָת. (פרשת מסעי, ספר במדבר)}} פיוט 'אשכול הכופר' נאמר בתפילת מוסף לשבת שקלים לפי עדות המזרח ו[[נוסח ספרד|נוסח החסידים]].

הצמח מופיע במשמעות של ביטוי פיוטי לשמו של הקב"ה בפיוטים אחדים כמו ב[[פיוט|יוצר]] ליום ראשון של פסח,{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=B6JEAAAAcAAJ&pg=PT297#v=onepage&q&f=false יוצר 'אור הישר'] לרבי אלעזר הקלירי}}, בפיוט 'מלא פי' של קהילת [[ארם צובא]] (מהעיר חאלב שב[[סוריה]]){{הערה|1=[http://www.piyut.org.il/textual/200.html מלא פי] לפייטן 'מאיר' מקהילת ארם צובא (אתר שיתוף פיוט)}} ופיוט

'אבני אקדח' של [[יהודי עיראק|יהודי בבל]],{{הערה|1=[http://www.piyut.org.il/tradition/96.html?currPerformance=110 אבני אקדח] פיוט של יהודי בבל (אתר שיתוף פיוט)}}, ופיוט 'אומֵן בשמעו', יוצר לפרשת שקלים ב[[נוסח אשכנז]].{{הערה|1=[http://mobile.tora.ws/html/2220223-0.html אומן בשמעו כי תשא את ראש] - יוצר לפרשת שקלים (אתר תורה בנייד - "ובלכתך בדרך")}}

אשכול הכפר הוא שם הספר ה[[קראים|קראי]] של יהודה הדסי מקבוצת [[אבלי ציון]],{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/44048 אשכל הכפר] יהודה הדסי - ספר קראי משנת 1148, הכופר בתורה שבעל-פה ובפירושי "הרבניים"}}, ושמם של ספרים נוספים לאורך הדורות, ספרים הלכתיים, ספרות תלמודית או פרשנות על המקרא. בתקופת [[תור הזהב בספרד|תור הזהב]] בספרד, נכתב ספר בשם זה על מגילת אסתר (ומשמעות שמו דומה למשמעות שניתנה לו בפיוט לשבת שקלים). כתב היד הוסתר בפורטוגל אחר גירוש ספרד, אבד בגירוש פורטוגל, ואחרי תלאות נמצא שוב.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21268&st=&pgnum=6 הקדמה לספר אשכול הכופר] לרבי אברהם סבע (אתר כתבים עבריים)}} בדורות האחרונים פורסם "[[ספר האשכול]]" - ספר הלכתי קדום כביכול, שהלכותיו השפיעו על פוסקי ההלכה באירופה בשנים שבין [[מלחמת העולם הראשונה]] לשנייה. [[שלום אלבק]] כתב ספר 'כופר האשכול' על כך שספר האשכול אינו קדום אלא פרי עטו של המו"ל (כיום [[חנוך אלבק]] סבור שהספר הוא לקט ותקציר מספר קדום יותר), ואילו נכדי המו"ל הוציאו חוברת בשם 'אשכול הכופר' המגן על טענות סבם.

ב-1964 כתב [[נתן אלתרמן]] את שיר הפיוס כחלק מהצגת 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', שיר בו משמשים ביטויים משיר השירים כביטויי חיבה בין שלמי ורעייתו, מעורבים עם ביטויים מעולמו של הסנדלר שרוכיו ונעליו. 'אשכול הכופר' משמש בשיר זה במשמעות 'אהוב לבי', כצמח המשמש תכשיט ותלוי על ליבה של הרעייה.{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1273&wrkid=16848 שיר הפיוס] של נתן אלתרמן (אתר שירונט)}}