הרפובליקה הסינית (1912–1949) – הבדלי גרסאות

ב-[[1925]] החלה מפלגת קוומינטנג, שהתאגדה ב-1912 בסיועו של יאט-סן, להקים ממשלה מתחרה בעיר הדרומית [[גואנגג'ואו]]. לאחר שכלכלתה של צפון הרפובליקה קרסה בהדרגה בין השנים [[1927]] ל-[[1928]] בעקבות הטלת מסים כבדים על התשוביםהתושבים על ידי השליטים המקומיים, החל [[צ'יאנג קאי שק]], מצביא צבאי שהפך למנהיגה של מפלגת קוומינטנג, במערכה צבאית לאיחוד הרפובליקה תחת שלטון אחד. המערכה, שזכתה לשם "[[המשלחת הצפונית]]" ולה היו שותפים גם גורמים קומוניסטיים, הסתיימה בניצחונו של קאי שק ובאיחוד הרפובליקה תחת שלטונו. קאי שק קבע את מושבה של ממשלתו בעיר [[נאנג'ינג]] וזמן קצר לאחר מכן ניתק את קשריו עם בעלי בריתו הקומוניסטים וסילק אותם ממפלגת קוומינטנג.

במהלך שלטונו של קאי שק עברה הרפובליקה תהליכי [[מודרניזציה]] ו[[תיעוש]] אולם במקביל סבלה מעימותים מתמשכים בין מפלגת קוומינטנג לבין המפלגה הקומוניסטית הסינית ו[[האימפריה היפנית]]. בשנת [[1937]] פלשה יפן לסין ופרצה מלחמה בהיקף מלא, [[מלחמת סין-יפן השנייה|פרצה מלחמה]] בהיקף מלא, בין הרפובליקה הסינית לאימפריה היפנית, במהלכהובמהלכה השתלטה יפן על שטחים נרחבים ברפובליקה ובהם גם אזורי החוף של המדינה. עובדה זו הביאה לכך שהרפובליקה איבדה את השליטה בכל נמלי הים בתחומה ולא יכלה לקבל אספקה בדרך הים. עם התקדמותם של היפנים לתוך שטחי הרפובליקה, עבר ממשלו של קאי שק מנאנג'ינג לעיר [[ווהאן]] ובהמשך לעיר [[צ'ונגצ'ינג]]. לאחר [[המתקפה על פרל הארבור]] וכניסת [[ארצות הברית]] ל[[מלחמת העולם השנייה]], הפכה מלחמת סין-יפן לחלק מהקונפליקט הכלל עולמי של מלחמת העולם השנייה. הפיכתה של ארצות הברית לבעלת בריתה של הרפובליקה הסינית במלחמתה נגד יפן הביאה לסלילת [[דרך בורמה (בורמה)|דרך בורמה]] ו[[דרך לדו]] שאיפשרו לרפובליקה לקבל אספקה בדרך היבשה מארצות הברית. אף על פי כן, השגיה הצבאיים של הרפובליקה הסינית במלחמה נגד יפן המשיכו להיות מעטים.

ב-[[1945]] הסתיימה מלחמת העולם השנייה לאחר [[כניעת האימפריה היפנית]] ל[[בעלות הברית]]. ברם, עם התפתחותה של [[המלחמה הקרה]] בין ארצות הברית ל[[ברית המועצות]], התחדשו העימותים בין מפלגת קוומינטנג למפלגה הקומוניסטית הסינית. העימותים הידרדרו לכדי [[מלחמת האזרחים הסינית|מלחמת אזרחים סינית]] שהסתיימה ב-1949 בניצחונם של הקומוניסטים. חברי מפלגת קוומינטנג ותומכיהם ברחו מסין היבשתית לאי טאיוואן והקימו בו [[טאיוואן|ממשלה חדשה]]. אף על פי ששליטתה של מפלגת קוומינטנג בראשות קאי שק הצטמצמה לאי טאיוואן ולאיים הסמוכים לו בלבד, המשיכו מדינות לא קומוניסטיות רבות להכיר בממשלתו של קאי שק כממשלה הלגיטימית של [[סין]] כולה עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20]].