חכיתיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: הרחבה |
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1:
'''חכיתיה''', '''חכתיה''' או '''חקיטיה''' (
שפת החכיתיה שהתפתחה במקום היא [[שפות יהודיות|שפה יהודית]] המבוססת על [[ספרדית]] עתיקה עם עירוב של מילים ב[[עברית]] וב[[ערבית]]. במיוחד בולטת בשפה זו ההגייה של ה[[חי"ת]] הגרונית. החכיתיה נכתבה באותיות עבריות והייתה חלק משמעותי בתרבות של יהודי מרוקו הספרדית, אם כי בניגוד ללאדינו של קהילות המזרח, קיימים מעט מאוד טקסטים כתובים בשפה, והיא שימשה בעיקר לדיבור. טקסטים כתובים בלאדינו של קהילות המזרח שימשו גם את דוברי החכיתיה. כאשר בימינו כותבים טקסטים בחכיתיה, בעיקר לצורכי מחקר ולכתיבת זיכרונות, משתמשים בכללי הכתיב של ספרדית מודרנית בשינויים קלים (בניגוד ללאדינו, הנכתבת הן בעברית והן באותיות לטיניות, לפי שיטות שונות).
[[קובץ:Delacroix_letter.png|ממוזער|250px|מכתב בחכיתיה מ[[טנג'יר]], שנכתב בשנת 1832.]]
מרוקו הספרדית היא טריטוריה שנמסרה לשלטון [[קולוניאליזם|קולוניאלי]] ספרדי ב[[הסכם פס]] בשנת [[1912]] ובירתה הייתה העיר [[תטואן]]. עם קבלת העצמאות מ[[צרפת]] ב-[[1956]] יצאה גם [[ספרד]] משטחה של מרוקו פרט לשתי מובלעות, [[סאוטה]] ו[[מלייה]], שעד היום ([[
הקהילות העיקריות שבהן דיברו בשפת החכיתיה הם במערב [[מקנס]], [[רבאט]], בצפון [[טטואן]], [[אלקסרכביר]], [[לראש]], [[ארסיליה]] [[טנג'יר]], [[סאוטה]] ו[[מלייה]]. יהודים רבים מתטואן היגרו ל[[אוראן]] שב[[אלג'יריה]] במחצית המאה ה-19, ובעקבות זאת צמחה קהילה דוברת חכיתיה (שכונתה "תטואנית") גם בעיר זו. לאחר [[1956]], עם עצמאות מרוקו, היגרו רוב היהודים דוברי החכיתיה ל[[ישראל]], לספרד, ל
דוברי החכיתיה, בניגוד לניבי הלאדינו שדוברו באגן המזרחי של הים התיכון, עמדו בקשר רציף עם ספרדים שישבו, נסעו וסחרו בחוף הצפוני של אפריקה. כתוצאה מכך הייתה החכיתיה נתונה להשפעה חזקה יותר של הספרדית החיה והמתפתחת, בניגוד ללאדינו המזרחית, ששימרה את הספרדית הימי-ביניימית. דוגמה לכך היא סיומת ההקטנה "...יטו" הזהה בחכיתיה ובספרדית מודרנית, לעומת הסיומת "...יקו" בניבים המזרחיים של לאדינו. תופעה זו התגברה ביתר שאת החל מאמצע המאה ה-19, בהתאם להתגברות בנוכחות הספרדית במרוקו. החכיתיה עברה תהליך של רה-היספניזציה, כלומר התאמה מחודשת ללשון הספרדית המודרנית מבחינת המורפולוגיה והלכסיקון. תהליך דחיקתן של מילים ערביות מפני מילים ספרדיות נבע גם מיוקרתה הגבוהה של הספרדית לעומת הערבית בקרב דוברי השפה. באמצע המאה ה-20 כבר הייתה ההשפעה חזקה כל-כך עד כי בלשנים ראו בחכיתייה רק אוסף מאפיינים בלשון הספרדית שבפי יהודים תושבי צפון מרוקו וצאצאיהם, וגם אוסף מאפיינים זה הולך ונעלם בדורנו.
|