נווט קרב – הבדלי גרסאות

הדוגמה הטובה ביותר לעליית קרנם של הנווטים היא קידומם בתפקיד: בעבר לא היו נווטים מתקדמים בטייסות מעבר לתפקידי מפקדי גפים (למשל גף צילום). עם חלוף השנים החלו הנווטים להתקדם לתפקידי סגני מפקד הטייסת (סמ"ט א' וסמ"ט ב') ואפילו לפקד על טייסות: אלוף [[יוחנן לוקר]], שהיה [[ראש מטה חיל האוויר]] ו[[המזכיר הצבאי של ראש הממשלה]], הוא הנווט שהגיע רחוק ביותר מבחינת קידום והיה הנווט הראשון שפיקד על [[טייסת קרב]]. [[אורי טלמור]] כיהן כמפקד [[בסיס פלמחים]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וראש [[להק כוח אדם]]. [[דני גנות]], נווט תובלה, כיהן כמפקד [[בסיס חיל האוויר לוד]] וכראש להק כוח אדם בחיל האוויר. [[אברהם עשהאל]], נווט [[F-4 פנטום|פנטום]] בהכשרתו, שימש בהמשך שירותו כמפקד [[טייסת]], מפקד מגמת [[נווט קרב|ניווט קרב]] ב[[בית הספר לטיסה]], מפקד [[בסיס עובדה]] ולבסוף שימש כ[[חילקצין החינוךחינוך והנוער#מפקדי חיל החינוך והנוערראשי|קצין חינוך ראשי]] בדרגת [[תא"ל]]{{הערה|1=[[רונן ברגמן]] וגיל מלצר, '''מלחמת יום כיפור – זמן אמת''', תל אביב: הוצאת משכל, [[2004]], עמוד 88.}}. תא"ל [[ניר ברקן]] הוא נווט הקרב הראשון שפיקד על [[בסיס רמת דוד]] והשני בתפקיד ראש [[להק אוויר]].