פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 24 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
אין תקציר עריכה
 
==ביוגרפיה==
 
===צעירותו===
גנס נולד ב-[[1905]] בכפר אילגויאציא (Illovieciai) במחוז [[שאולאי]] שב[[ליטא]] למשפחה יהודית מ[[מעמד הביניים]], הבכור מבין ארבעה אחים. הוא התחתן עם ליטאית [[גוי|לא-יהודייה]] ב-[[1922]] והפך לאב לבת. ב-[[1924]] החל ללמוד באוניברסיטת [[קובנה]]. את מחייתו מצא בהוראת [[ליטאית|השפה הליטאית]], [[ספרות]] ו[[חינוך גופני]] בבתי ספר יהודיים באוקמרגה ובביורברקס. הוא החל לעבוד במשרד המשפטים הליטאי בקובנה ב-[[1927]] בתפקיד של [[מנהל חשבונות]]. לאחר שסיים את לימודיו ב[[משפטים]] וב[[כלכלה]] ב-[[1935]], עזב את תפקידו בממשלה לטובת תפקיד בחברת [[נפט]]. שנתיים מאוחר יותר החליף את עבודתו בשנית והצטרף לחברת "לייטוקיס", הקונצרן הקואופרטיבי הגדול ביותר בליטא.
 
===מלחמת העולם השנייה והשואה===
 
====דרכו להנהגת גטו וילנה====
כאשר ליטא הפכה ל[[רפובליקה]] [[ברית המועצות|סובייטית]] ביולי [[1940]], פוטר גנס מתפקידו ב"לייטוקיס". הוא היה [[ציונות|ציוני]] [[ברית הציונים הרוויזיוניסטים|רוויזיוניסט]], ולכן חשש להיעצר. בשל כך עבר ל[[וילנה]], שבה לא היה ידוע ובה גם התגוררו אמו ואחיו שלמה. הוא התמנה למנהל חשבונות במחלקת הבריאות העירונית בווילנה, משרה אותה השיג בעזרת חבר ליטאי. כשה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] כבשו את וילנה ב-[[26 ביוני]] [[1941]], מינה אותו חבר ליטאי למנהל [[בית חולים|בית החולים]] היהודי. כחודש מאוחר יותר הוקם בעיר [[יודנראט]], שהונהג בידי שאול טרוצקי, שחוסל כעבור חודש נוסף על ידי ה[[נאצים]].
 
====פרשת אושמיאנה====
באוקטובר [[1942]] דרשו הנאצים מגנס לשלוח את המשטרה היהודית לגטו ב[[אשמיאני|אושמיאנה]] ולמסור לידיהם כ-1,500 ילדים ונשים לא עובדות. גנס התמקח על מספר האנשים שיכללו באקציה, והצליח להוריד אותו לכדי 406 נפשות. ב-[[23 באוקטובר]] הוא שלח דווקא חולים כרוניים וזקנים, ולא ילדים ונשים. בבסיס פעולה זו, שהייתה שנויה במחלוקת, עמדה התפיסה כי יש להציל את עתיד העם היהודי, את ילדיו ואת החזקים מבין העם, ורק כך יהיה סיכוי ממשי כי העם היהודי יוכל לשרוד.
 
הגטו היה חלוק בדעתו בנוגע למעשיו של גנס. היו כאלו שגידפו את גנס על מעשיו, אולם אחרים החזיקו בדעה כי זו הייתה הדרך היחידה להציל לפחות מעט יהודים. אופן פעילותו של גנס בפרשה זו הוא מעשהו השנוי ביותר במחלוקת, וכך גם האידאולוגיה המשתקפת ממנו.
{{ציטוט|תוכן=...ניצבת בפנינו השאלה של הליכה ליער... משום מה לא אלך? משום, שעכשיו עומדת השאלה - 1 או 20,000! הגטו מתקיים בזכותם של 2,500 גברים צעירים, חסונים. היתר מרקדים סביבם... תארו לעצמכם, ש-500 אנשים ילכו, מה יקרה אז? אני מעמיד את עצמי במקומו של נויגבאואר {{הערה|1=מפקד משטרת הביטחון בוילנה}}... הייתי משמיד את כל הגטו, היות שאדם צריך להיות אידיוט כדי לאפשר לגדל על ידו עתודה של פרטיזנים.|מקור=|מרכאות=כן}}
 
בניגוד חד, גנס ניסה לשמור על יחסים טובים עם פרטיזנים [[ברית המועצות|סובייטים]] ועם ה[[קומוניסט|קומוניסטים]]ים בגטו. השיקול שהנחה אותו היה כי אלו יוכלו לעזור ליהודים ביום תבוסתה של גרמניה ושחרור הגטאות והפליטים.
 
גנס לא זכה לממש את דברו בדבר הצטרפות למחתרת ביום חיסול הגטו כיוון שנרצח קודם לכן. עם זאת, ביקש לשתף פעולה עם הנאצים כדי שאלו לא יחסלו את הגטו. לכן, הוא הסכים לבקשתם להסגיר את לוחם ומפקד המחתרת, [[יצחק ויטנברג]], וכשהצליח ויטנברג להימלט ממעצרו, הסית את ההמון להסגירו כדי למנוע את חיסול הגטו, ואכן, ויטנברג הוסגר לנאצים, עונה קשות וכנראה התאבד בכלא.
 
==הערכת פועלו==
 
===ביקורת===
 
====בובה על חוטי הנאצים או בעל חזון הצלה?====
גנס היה דמות שנויה במחלוקת. רבים בגטו הסכימו עם משנתו והאמינו כי זו הדרך שבה ניתן יהיה להציל כמה שיותר יהודים, בעיקר צעירים, כדי שיהיה ל[[יהדות ליטא]] המשך, כשהאלטרנטיבה במרידה היא חיסול הגטו על יושביו. לכן המחתרת בגטו לא זכתה לתמיכה נרחבת על ידי תושבי הגטו.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
 
 
{{מיון רגיל:גנס, יעקב}}
286,010

עריכות