גיאורגי השני, מלך גאורגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\{\{דגל\|(.+?)\}\} \[\[\1]\] +{{דגל|\1||+}}) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מנהיג1|
|שם=גיאורגי השני
|תמונה=[[
|כיתוב=חלק מפרסקו מ[[כנסיית אטני סיוני|כנסיית אָטֶנִי סִיוֹנִי]] המציג את גיאורגי השני כנזיר לאחר התפטרותו בשנת [[1089]]. שיעתוק של [[גריגורי גגרין]] משנת [[1847]]
|שם בשפת המקור=გიორგი II
שורה 54:
המלך הצליח גם להבטיח את החזרה הרשמית ל[[טאו (מחוז היסטורי)|טאו עילית]] ([[התמה של איבריה]]), מחוז ספר ש[[הסכסוך הביזנטי-גאורגי|היה במחלוקת בין האימפריה הביזנטית לגאורגיה]] בתחילת [[המאה ה-11]]. בעקבות תבוסת הביזנטים ב[[קרב מנזיקרט]], והחשש כי הסלג'וקים יכבשו את שטחי המחוז הביזנטי, התמה של איבריה, העביר [[גרגורי פקואוריאנוס]] את הבעלות על חלק מהתמה לגיאורגי, כחלק מתהליך של פינוי האזור לאחר קרב מנזיקרט. בעקבות זה הוענק לגיאורגי התואר הביזנטי, "סיזרוס", במצודת [[קארס (עיר)|קארס]], תואר שהפך אותו לממונה על הגבולות המזרחיים של האימפריה. צעדים אלה לא הצליחו למנוע את הפלישה הסלג'וקית.
בשנת [[1076]] פלש הסולטאן הסלג'וקי, [[מאליק שאח הראשון]] (ملكشاه), לגאורגיה בגלים והחריב התיישבויות שלמות. ההצקות הכבדות החוזרות ונשנות של הטורקים ידועות בגאורגיה בשם "דידי תורכובה" או "הפלישות הטורקיות הגדולות", שהחלו בשנת [[1079]] או [[1080]], שבמהלכן נאלץ גיאורגי להיכנע לשאח מאליק, והבטיח לעצמו שלום בתמורה למס שנתי. גיאורגי הצליח אף לגייס את הסלג'וקים לעזרתו במערכה כנגד הממלכה המזרח גאורגית, [[ממלכת קאחתי]], ממלכה בעלת היסטוריה ארוכה של התנגדות לניסיונות ה[[בגרטיוני
אף על פי שהצליח לגייס את הסלג'וקים למערכה, עייף גיאורגי מהמצור שהטיל על מבצר [[ואז'יני]], נטש את המערכה עם בוא השלג הראשון, ופנה לעבר מצודת אג'אמטי כדי להרגיע את אכזבתו. העוזרים הסלג'וקים פרשו מהמערכה ובזזו את עמר לורי ב[[קאחתי]]. [[אר'סרטן, מלך קאחתי]] פנה לסולטאן והכריז על כניעתו, וכאות לנאמנותו [[המרת דת|המיר את דתו]] ל[[אסלאם]], ובכך הצליח לקבל את הגנת הסלג'וקים משאיפות הכתר הגאורגי.
| |||