שלמה בן עמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, ויקישיתוף בשורה
שורה 2:
|שם=שלמה בן עמי
|משרה=
|תמונה=[[תמונהקובץ: Shlomo Ben Ami.JPG|200px]]
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[17 ביולי]] [[1943]]
שורה 21:
|עיסוק נוסף=
* [[פרופסור אמריטוס]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]
* [[היסטוריון]] [[ישראל|ישראלי]]י
}}
'''שלמה בן-עמי''' (נולד ב-[[17 ביולי]] [[1943]]) הוא [[מדינאי]], [[דיפלומט]] ו[[היסטוריון]] [[ישראל|ישראלי]]י. כיהן כ[[חבר הכנסת]] וכ[[שר]] בממשלת ישראל. בן-עמי הוא [[פרופסור אמריטוס]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
 
==ביוגרפיה==
בן -עמי נולד ב[[מרוקו]], בשם שלמה בן עבו לאביו יעקב בן עבו שהיה סוחר ב[[טנג'יר]]. עלה לישראל בשנת [[1955]]. בשנת [[1962]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ושובץ ב[[חטיבת גולני]] ב[[גדוד 13 (גדעון)|גדוד 13]]. בגולני עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]], ולאחר מכן עבר [[קורס מ"כים חי"ר]]. בן עמי שימש כמפקד כיתה וכסמל בגדוד. בשנת [[1965]] השתחרר מצה"ל. את השכלתו כדוקטור ל[[היסטוריה]] רכש ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וב[[אוניברסיטת אוקספורד]]. ב[[1971]] החל להורות באוניברסיטת תל אביב, ובשנים [[1982]] - [[1986]] כיהן בה כראש בית הספר להיסטוריה. התמחה בתולדות [[ספרד]] במאה ה-20. שימש כ[[שגריר]] ישראל בספרד בין השנים [[1987]] עד [[1991]], ובתוקף תפקידו היה חבר המשלחת הישראלית בו[[ועידת מדריד]].
 
בשנת [[1996]] נבחר לכנסת ה-14, ברשימת [[מפלגת העבודה]] (הוא הוצב במקום ה-35, אבל הצליח להיכנס לכנסת לאחר ש[[אורה נמיר]] פרשה מהרשימה), וכיהן כיושב-ראש ועדת המשנה לשרות החוץ, במסגרת חברותו ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]], ב[[ועדת החינוך, התרבות והספורט]] ובו[[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. בן עמי התמודד מול [[אהוד ברק]] על תפקיד יושב ראש מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה אך הגיע רק למקום השלישי בבחירות המקדימות עם 14.2% מהקולות. בשנת [[1999]] נבחר בן עמי בשנית לכנסת ה-15, ברשימה המאוחדת [[ישראל אחת]] (העבודה, [[מפלגת מימד|מימד]] ו[[מפלגת גשר|גשר]]) בה הוצב במקום הרביעי, ומונה לתפקיד [[שר ביטחון הפנים]] בממשלת ברק. החל ב-[[2 בנובמבר]] [[2000]] כיהן במקביל לתפקידו במשרד ביטחון הפנים גם כ[[שר החוץ]], לאחר ש[[דוד לוי]] התפטר ופרש מממשלת ברק.
 
ביולי [[2000]] השתתף בוועידת [[ועידת קמפ דייוויד (2000)|קמפ דייוויד]], משא-ומתן מרתוני בין ראש הממשלה, אהוד ברק, ליושב ראש הרשות הפלסטינית [[יאסר ערפאת]], בחסות נשיא ארצות הברית [[ביל קלינטון]]. במהלך המשא ומתן הסכים ברק לכינון מדינה פלסטינית על שטח של יותר מ-90% משטחי עזה והגדה, ואף לבצע ויתורים בירושלים. המשא ומתן לא עלה יפה, ובן-עמי האשים את ערפאת בכישלון השיחות ובפרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] חודשיים לאחר מכן. אף-על-פי-כן, בדיון עם האקדמאי [[נורמן פינקלשטיין]] בפברואר 2006, הודה בן-עמי שאילו הוא היה פלסטיני, גם הוא היה דוחה את ההצעה הישראלית שניתנה לפלסטינים בוועידה. לדבריו, הסרבנות הפלסטינית התבטאה בעיקר בדחיית ההצעה הישראלית ב[[ועידת טאבה]] שבאה אחרי ועידת קמפ דיוויד, ומהדחייה של עקרונות [[מתווה קלינטון]] על ידי הפלסטינים.{{הערה|1=[http://www.democracynow.org/2006/2/14/fmr_israeli_foreign_minister_if_i Fmr. Israeli Foreign Minister: "If I were a Palestinian, I Would Have Rejected Camp David" {{!}} Democracy Now!<!-- Bot generated title -->]}}
 
בעקבות כישלון ועידת קמפ-דייוויד הביע בן-עמי את דעתו, שרק מעורבות פעילה של הקהילה הבינלאומית תוכל לכפות הסדר בין ישראל והפלסטינים.
 
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בזמן כהונתו כשר ביטחון הפנים, התרחשו [[אירועי אוקטובר 2000]], שבמהלכם נהרגו 13 אזרחים [[ערביי ישראל|ערבים-ישראלים]] בעקבות עימותים עם [[משטרת ישראל]]. הוא חווה ביקורת ציבורית קשה על תפקודו כשר ביטחון הפנים במהלך אירועים אלה, במיוחד מן המגזר הערבי במדינת ישראל. בן עמי היה בין הגורמים שהחליטו על הקמת [[ועדת אור]] לבדיקת ההרג. הוועדה קבעה במסקנותיה כי הוא השקיע מאמץ ממשי לשיפור היחסים עם ערביי ישראל, אך מתחה ביקורת על תפקודו בעת האירועים ובאי הכנת המשטרה לקראתם. הוועדה המליצה למנוע ממנו לשמש שנית בתפקיד השר לביטחון-פנים.
שורה 38:
לאחר בחירתו של [[אריאל שרון]] לראשות הממשלה, עסק במשך שנתיים במחקר אקדמי ב[[לונדון]].
 
לאחר מכן נסע ל[[ספרד]] והקים את מכון טולדו לשלום שהוא מכהן כנשיאו, במסגרת המכון הוא מארגן כנסים בינלאומיים ועורך מחקרים. הוא משמש כסגן הנשיא של "המכון לניהול סכסוכים" בטולדו, גוף בינלאומי חוץ פרלמנטרי המייעד עצמו לסייע בפתרון סכסוכים בינלאומיים. בן-עמי תומך ברעיון הקונפדרציה.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=Ph5Or1yfwgA דברי שלמה בן-עמי על הקונפדרציה הישראלית פלסטינית] SHlomo Ben Ami on the Israeli Palestinial confedaration אתר יוטיוב 28 בדצמבר 2011}}.
 
ב[[הבחירות לכנסת השמונה עשרה|בחירות לכנסת ה-18]] הוצב במקום ה-113 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.
שורה 55:
*''Italy between Liberalism and Fascism'' (1986)
*''Quel avenir pour Israël?'' [Which Future for Israel?], (Hachette Littérature 2002), ISBN 2-01-279104-2.
*''Scars of war, wounds of peace : the Israeli-Arab tragedy'' (Oxford University Press 2006), ISBN 0195181581.
 
*
שורה 61:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{חבר כנסת|23}}
* {{הספרייה הלאומית|שלמה, בן עמי}}
שורה 68 ⟵ 69:
* דניאל אדלסון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3653192,00.html "ברגע שיהודים מעורבים, יש עניין עולמי"], '''שלמה בן עמי''' על דעת הקהל הבינלאומית במבצע עופרת יצוקה, <span style="color: ColorName;">ynet</span>
* [http://www.toledopax.org/in/ מכון טולדו לשלום]
{{שרי החוץ}}
{{שרי המשטרה}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{שרי החוץ}}
{{שרי המשטרה}}
 
{{מיון רגיל:בן עמי, שלמה}}
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]