אולף הראשון, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{מנהיג1 |שם=אולף הראשון |תמונה=250px |כיתוב= |שם בשפת המקור=Oluf I |שם מלא= |מד..." |
מ סקריפט החלפות (תוכנת) |
||
שורה 36:
}}
'''אולף הראשון''' (ב[[דנית]]: '''Oluf I'''; {{כ}}[[1050]] לערך – [[18 באוגוסט]] [[1095]]) היה [[המלוכה הדנית|מלך דנמרק]] מ-[[1086]] ועד מותו. הוא עלה לכס המלכות לאחר מותו של אחיו [[קנוט הרביעי, מלך דנמרק|קנוט הרביעי ("הקדוש")]] והיה בנו של [[סוויין השני, מלך דנמרק|סוויין השני]] והשלישי מבין בניו שעלה על כס המלכות. אולף נשא לאישה את אינגגרד, בתו של [[האראלד השלישי, מלך נורבגיה]]. לאחר מותו ירש אותו אחיו [[אריק הראשון, מלך דנמרק|אריק הראשון]].
==ראשית חייו==
אולף נולד בשנת [[1050]] לערך למלך סוויין השני ולפילגשו ששמה לא ידוע. במהלך תקופת מלכותו של אחיו הגדול, קנוט הרביעי, כיהן אולף לכאורה כדוכס [[שלזוויג (מחוז)|שלזוויג]]. ב-[[1085]], נקרא אולף להתגייס למערכה כנגד [[אנגליה]]. קנוט לא היה יכול להצטרף למערכה ולאחר שהצי שגויס עייף מלהמתין לו, הפך אולף להיות דוברם של אנשי הצי. קנוט חשש מתמיכה שהייתה לאולף בקרב האצולה, בעוד שלאולף היו חששות בנוגע
==מלך==
ביולי [[1086]] נרצח קנוט הרביעי במנזר סנט אלבן ב[[אודנזה]], במהלך מרד שהתחולל בצפון [[יוטלנד]]. אולף הוכרז כמלך באסיפה שהתכנסה בויבורג, למרות שהוא שהה עדיין בפלנדריה. על פי ההסדר הוחלף אולף באחיו הצעיר [[נילס, מלך דנמרק|נילס]], כדי לאפשר לו לשוב לדנמרק. עם שובו של אולף, נמלט אריק ל[[סקונה]]. אולף היה השלישי מבניו של סוויין השני שעלה על כס המלכות הדני.
שורה 44 ⟵ 46:
אולף ניתק ככל הנראה את קשריה של דנמרק עם [[גרגוריוס השביעי#הרפורמה הגרגוריאנית|הרפורמה הגרגוריאנית]] ותחת זאת תמך ב[[אנטי-אפיפיור]] קלמנט השלישי. במהלך תקופת מלכותו בוטלו כמה מהחוקים שחוקק קנוט וכוחן של הכמורה ושל המלוכה נחלש לטובת האצולה. כאשר ביקש סקילם היבידה לקבל את תמיכתו של אולף לפעולת נקמה על מותו של אחיו באמצעות מערכה צבאית כנגד ה[[ונדים]], לא יכול היה אולף לגייס את הכוח הדרוש לכך. האצולה הפכה להיות יותר מעורבת בפעולתה של הכנסייה והאציל מיוטלנד, אסר סוונדסן מונה ב-[[1089]] על ידי אולף להיות ה[[ארכיבישוף]] של לונד.
==מותו==
אולף הראשון מת ב-[[18 באוגוסט]] [[1095]] בנסיבות מסתורית. קיימות השערות שהוא שלח יד בנפשו או שהוא הקריב את עצמו לטובת עמו חסר המזל. סקסו גרמטיקוס כתב שהוא "מרצונו הקריב את עצמו כדי לשחרר את ממלכתו ממזלה הרע והתחנן שכל אשמתו תחול רק על ראשו". אולף הוא המלך הדני היחידי שמקום קבורתו לא נודע. ההנחה היא שגופתו בותרה וחולקה בין אזורי דנמרק השונים כסוג של כפרה על חטאיה של דנמרק ולהשבת מזלה הטוב. לאחר מותו עלה לכס המלוכה אחיו [[אריק הראשון, מלך דנמרק|אריק הראשון]].
| |||
