פיירו דלה פרנצ'סקה – הבדלי גרסאות

בשנת [[1453]] שב דלה פרנצ'סקה לסן ספולקרו. שם, בשנה שלאחר מכן, חתם על חוזה ליצירת [[פוליפטיך]] בכנסיית סנט אוגוסטינו. כמה שנים אחר כך, עבר דלה פרנצ'סקה ל[[רומא]], בהזמנת ה[[אפיפיור]] [[ניקולאס החמישי]]. ברומא יצר פרסקאות ל[[בזיליקת סנטה מריה מג'ורה]], שהשתמרו חלקית. שנתיים לאחר מכן זומן שוב ל[[מדינת האפיפיור|בירת האפיפיור]], כדי ליצור פרסקאות בארמון [[קריית הוותיקן|הוותיקן]], יצירות [[חיבור אבוד|שלא השתמרו]]. לתקופה זו שייכות יצירותיו "[[הלקאתו של ישו (פיירו דלה פרנצ'סקה)|הלקאתו של ישו]]" (בסביבות [[1460]]), אחת היצירות המפורסמות והשנויות במחלוקת ביותר מתקופת הרנסאנס המוקדמת. היצירה מאופיינת ברגישות גאומטרית, המציגה חידה מביכה באשר לטבעם של שלושת האנשים בחזיתו הימנית של הציור. בין עבודות של דלה פרנצ'סקה גם "טבילת האש", "התחייה" ו"המדונה של פרטו". ב[[אורבינו]] עבד בשירות [[פדריקו דה מונטפלטרו]] ופגש את מלוצו דה פורלי ואת לוקה פקיולי. שם הוא צייר את הדיוקן הכפול של פרדריקו ואשתו, בטיסטה [[משפחתבית ספורצה|ספורצה]], המוצג כיום ב[[גלריית אופיצי]], כמו גם "המדונה מ[[סניגליה]]" ו"לידתו של ישו".

פיירו דלה פרנצ'סקה תועד ברימיני בשנת [[1482]]. צוואתו נכתבה בשנת [[1487]]. בזקנתו ביקרו בסדנתו דרך קבע ציירים כגון [[פייטרו פרוג'ינו|פרוג'ינו]] ו[[לוקה סיניורלי]]. לפי היסטוריון האומנות [[ג'ורג'ו וזארי|וזארי]], הוא התעוור בזקנתו.