איחוד גרמניה – הבדלי גרסאות

לאחר שנתים, בשנת [[1866]] התקיימה [[המלחמה האוסטרו-פרוסית]], שבה ניצחה פרוסיה. העילה למלחמה הייתה סכסוך בין אוסטריה לפרוסיה על אופן השליטה במחוזות שנכבשו שנתיים קודם מדנמרק. מדינות האזור שהיו חברות בקונפדרציה הגרמנית הצטרפו למלחמה, מיעוטן תמכו באוסטריה ורובן בפרוסיה, המדינה החזקה והמשפיעה באזור, שניצחה במלחמה. תוצאת ניצחונה של פרוסיה הייתה יצירת '''[[הקונפדרציה הצפון-גרמנית]]''', על ידי פרוסיה ומדינות האזור השונות. בסוף המלחמה סיפחה פרוסיה את שטחי שלזוויג והולשטיין במלואם, וכן את [[ממלכת הנובר]] ומדינות גרמניות אחרות שנמצאו קודם תחת שלטון אוסטריה או בהשפעתו.

 

 

תוצאות המלחמה והקמת הקונפדרציה, שימשו אבן יסוד לכינונה של ה[[חוקת האיפריה הגרמנית|חוקה הגרמנית]] באותה השנה. חוקה זו העניקה ל[[קאנצלר גרמניה|קאנצלר]] החדש [[אוטו פון ביסמרק]] סמכויות רבות שכן היא הפכה אותו ל"אחראי" אך לא חייבה אותו לתת דין וחשבון בפני הבונדסטאג והעבירה לידיו את הסמכויות על התקציב הצבאי (לאחר המשבר החוקתי אליו נקלע [[וילהלם הראשון]] בשנת [[1862]]).

 

 

בשנים הבאות גברה המתיחות בין פרוסיה לבין צרפת, שהייתה מעוניינת בפיצוי על כך שנעתרה לבקשת פרוסיה ולא התערבה לטובת בעלת בריתה אוסטריה במלחמת אוסטריה-פרוסיה. למתיחות נילווה גם סכסוך בנוגע לירושת הכתר הספרדי. ביולי [[1870]] פתחה צרפת ב[[מלחמת פרוסיה-צרפת]]. מדינות דרום גרמניה, שראו את צרפת כמדינה התוקפנית ויוזמת המלחמה, הצטרפו אל פרוסיה במלחמתה. ב[[קרב סדאן]] ניצחה פרוסיה את צרפת בניצחון מוחץ, שבעקבותיו נשבו 100,000 חיילים ואף נפוליאון השלישי עצמו. בעקבות הניצחון בקרב ובמלחמה, נפל שלטון נפוליאון השלישי בצרפת; מדינות [[הקונפדרציה הצפון-גרמנית]] ומדינות דרום גרמניה, (לא כולל [[ממלכת בוואריה]]), הצטרפו אל פרוסיה על-מנת להקים לראשונה את [[מדינת הלאום]] הגרמנית. בעקבות התבוסה נאלצה צרפת למסור לידי גרמניה את החבלים [[אלזס]] ו[[לורן]] שבמזרח צרפת ושילמה לה פיצויי מלחמה.