|
|
|
אלברט (אברהם) מוצרי נולד ב[[קהיר]] בשנת [[1867]], כבן לשתיים מהמשפחות היהודיות העשירות ביותר במצרים ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]; משפחת מוצרי מצד אביו דוד ומשפחת קטאווי מצד אמו רנה. ההון של המשפחה כלל עסקי בנקאות ומלונאות (בהם [[מלון המלך דוד]]) וקשרים ענפים עם הממשל המצרי. בין השותפים לעסקי המשפחה היה הברון [[פליקס דה מנשה]].
בנעוריו הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי וכללי, והשלים לימודיו התיכוניים בבית ספר צרפתי בקהיר. הוריו קיוו שכמו שאר אחיו הוא יקבל תפקיד כ[[בנקאי]] ומנהל בעסקי המשפחה, אך מוצרי שאף ללמוד [[רפואה]]. בשנת [[1888]] נסע בחשאי ללימודי [[רפואה]] ב[[פריז]], באמצעות כסף ששמסרהשמסרה לו אחותו. הוריו קיבלוהשלימו לבסוף אתעם החלטתו ודאגו לממן את לימודיו. ב[[פריז]] מוצרי הצטרף מוצרי לחוגים [[ציונות|הציונים]] שכללו את [[אלכסנדר מרמורק]] ו[[מקס נורדאו]], שהתגבשו באותה תקופה סביב [[פרשת דרייפוס]]. במספר הזדמנויות אף פגש את [[בנימין זאב הרצל]], וקיבל מידיו עותק של ספרו "[[מדינת היהודים]]" עם הקדשה אישית.{{הערה|אברהם חיים אלחנני, "על יהדות מצרים בין שתי מלחמות עולם", [[במערכה]] (פברואר 1978), עמ' 16.}} כסטודנט הוא כתב מספר מאמרים לכתבי עת בעלי אוריינטציה ציונית בפריז. ביחד עם אחיו יוסף מוצרי היה ממייסדי אגודת הסטודנטים "קדימה" שפעלה למען הרעיון הציוני בפריז, וכתב בקביעות לביטאונה, עיתון בשם "קדימה". פעילותו הפוליטית העיקשת כמעט ועלתה לו בגירוש מצרפת, אך לבסוף הצליח להשיג נתינות צרפתית.
לאחר שהשלים את לימודיו בפריז והוסמך כרופא, חזר ל[[מצרים]] ויזם יוזמות לשיפור החיים ברובע היהודי בקהיר. בין היתר הוא היה אחראי להקמת קליניקה רפואית חינמית ו[[בית ספר מקצועי]]. היה חבר במועצה המנהלת של בתי הספר היהודיים, ומתוקף תפקידו דאג להגביר את לימודי ה[[עברית]] בבתי הספר. הוא הרבה להרצות ב[[ערבית]] ו[[צרפתית]] מעל במות קהילתיות שונות למען הרעיון הציוני.
|
