רוברט מנזיס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←שנותיו האחרונות ומותו: קישורים פנימיים |
מ הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 38:
}}
[[סר]] '''רוברט גורדון מנזייס''' (ב[[אנגלית]]: '''Robert Gordon Menzies''';{{כ}} [[20 בדצמבר]] [[1894]] – [[15 במאי]] [[1978]]) היה מדינאי [[אוסטרליה|אוסטרלי]] שכיהן כ[[ראש ממשלת אוסטרליה]] השנים עשר. מנזייס כיהן בתפקיד בסך הכל מעל 18 שנים בשתי תקופות כהונה, האחת בין השנים [[1939]] – [[1941]] והשנייה בין השנים [[1949]] – [[1966]] והוא ראש הממשלה שתקופת כהונתו היא הארוכה ביותר.
==ראשית חייו==
רוברט גורדון מנזייס היה בנם של ג'יימס מנזייס ואשתו קייט לבית סמפסון. הוא נולד בעיירה ג'פריט שבאזור ווימרה שבצפון-מערב מדינת [[ויקטוריה (אוסטרליה)|ויקטוריה]]. ג'יימס מנזייס היה חנווני ושימש כסוכן למיכון ולאספקה חקלאית.{{הערה|שם=ויקטוריה|1=[http://www.parliament.vic.gov.au/re-member/bioregfull.cfm?mid=1322 Menzies, James in Parloament of Victoria]}} הוא היה בנם של בעלי חווה קטנה ב[[סקוטלנד]] שהיגרו לאוסטרליה באמצע שנות החמישים של המאה ה-19 עם תחילת [[הבהלה לזהב (אוסטרליה)|הבהלה לזהב באוסטרליה]]. סבו של רוברט מנזייס מצד אמו, ג'ון סמפסון, היה כורה מ[[קורנוול]] שגם הוא הגיע לחפש את מזלו בשדות הזהב ב[[בלאראט]].{{הערה|1=[http://www.asap.unimelb.edu.au/bsparcs/aasmemoirs/menzies.htm Australian Academy of Science: Biographical Memoirs of Deceased Fellows: Robert Gordon Menzies 1894–1978]}} אביו של מנזייס נבחר לאסיפת הנבחרים של ויקטוריה ובעקבות בחירה זו מכרה המשפחה את החווה שלה ועברה להתגורר ב[[מלבורן]].{{הערה|שם=ויקטוריה}} אחד מדודיו של מנזייס, יו מנזייס, היה חבר אספת הנבחרים של ויקטוריה באמצע העשור הראשון של המאה ה-20 ודוד אחר שלו, סידני סמפסון, היה חבר [[הפרלמנט האוסטרלי]]. מנזייס היה גאה במוצאו מקורנוול ומה[[היילנדס|היילנדס הסקוטיים]]. מקור כינויו "מינג" מההגייה בשפה ה[[סקוטית]] של שמו. שמו האמצעי, גורדון, ניתן לו לכבודו ולזכרו של [[צ'ארלס גורדון]], קצין צבא בריטי שנהרג ב[[סודאן]] ב-[[1885]].
שורה 54 ⟵ 55:
בסוף [[1934]] ובתחילת [[1935]] היה מנזייס מעורב כתובע כללי בניסיון הבלתי מוצלח למנוע את כניסתו לאוסטרליה של העיתונאי היהודי-צ'כי בעל הנטיות ה[[קומוניזם|קומוניסטיות]], אגון קיש (Egon Kisch). בעוד שהיו כאלה שראו במקרה זה דוגמה לראשית נטייתו האנטי-קומוניסטית של מנזייס, אחרים העלו חשד שלמנזייס הייתה אהדה ל[[נאציזם]]. לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ניסה מנזייס להזים את הקשר בין תפקידו כתובע כללי לפרשה זו וטען ששר הפנים, תומאס פטרסון היה אחראי על מניעת הכניסה של קיש.{{הערה|1=[http://www.nla.gov.au/events/history/papers/Nicholas_Hasluck.html Nicholas Hasluck on writing about Kisch]}}
באוגוסט [[1938]], כחבר בממשלתו של ליונס שהייתה בעד [[מדיניות הפיוס כלפי גרמניה]], ביקר מנזייס ב[[גרמניה הנאצית|גרמניה]] והכריז כי הוא "נכון לתת ל[[היטלר]] ליהנות מהספק ולהסיק את מסקנותיו על גרמניה בעצמו". בין מנזייס לבין [[ארל פייג']] התפתחה איבה, אשר החמירה כאשר פייג' שימש כראש הממשלה בפועל במהלך מחלתו של ליונס לאחר אוקטובר
==כהונה ראשונה כראש ממשלה==
[[קובץ:Nla.pic-an23217367-v.jpg|ממוזער|250px|מנזייס בנאום בו הכריז על כניסתה של אוסטרליה ל[[מלחמת העולם השנייה]]]]
שורה 62 ⟵ 64:
מיד לאחר בחירתו לתפקיד פרץ משבר, כאשר פייג' סירב לשרת תחת מנזייס. במתקפה אישית יוצאת דופן על במת הפרלמנט, האשים פייג' את מנזייס בפחדנות על רקע אי התגייסותו לצבא במלחמת העולם הראשונה ועל בוגדנותו בליונס. מנזייס הקים [[ממשלת מיעוט]] וכאשר הודח פייג' ממנהיגות מפלגת הכפר כמה חודשים מאוחר יותר, הצטרפה מפלגת הכפר לממשלה כשיורשו של פייג', ארצ'י קמרון, הוגדר כמספר שניים בממשלה. ב-[[3 בספטמבר]] [[1939]] הכריזו [[בריטניה]] ו[[צרפת]] מלחמה על גרמניה בעקבות [[המערכה בפולין|פלישתה לפולין]] ב-[[1 בספטמבר]] ו[[מלחמת העולם השנייה]] פרצה. מנזייס הגיב מיד בהכרזה שאוסטרליה מצטרפת למלחמה לצדה של בריטניה ובאותו יום נאם בשידור רדיו לאומה שהחל במילים:{{הערה|1=[http://www.menziesvirtualmuseum.org.au/1930s/1939.html "MVM 1939 – Declaration of War". Menziesvirtualmuseum.org.au. 3 September 1939. Retrieved 4 November 2011.]}}{{הערה|1=[http://aso.gov.au/titles/radio/menzies-speech-declaration-war/clip1/ "Menzies Speech: Declaration of War (1939)". australianscreen. National Film and Sound Archive. Retrieved 19 April 2013.]}}
{{ציטוט|תוכן=אחי האוסטרלים, זוהי חובתי המצערת לידע אתכם באופן רשמי שכתוצאה מההתעקשות של גרמניה בפלישתה לפולין, הכריזה בריטניה הגדולה על מלחמה כנגדה ושכתוצאה מכך, אוסטרליה נמצאת גם היא במצב מלחמה}}
בגיל 44 מצא עצמו מנזייס מנהיג אומה קטנה של 7 מיליון תושבים בזמן מלחמה. הוא עשה כמיטב יכולתו ללכד את האומה, אך הזיכרונות המרים של ההתפכחות לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכו את משימתו לקשה, וזאת בשילוב העובדה שלמנזייס לא היה עבר צבאי. יותר מכך, כתובע כללי וכסגן ראש הממשלה קיים מנזייס ביקור רשמי בגרמניה ב-[[1938]], כאשר המדיניות הרשמית של ממשלת אוסטרליה, בתמיכת האופוזיציה, תאמה את מדיניות הפיוס של [[ראש ממשלת בריטניה]], [[נוויל צ'מברליין]]. מנזייס הוביל את הקואליציה בבחירות של [[1940]] וספג אובדן של שמונה מושבים בפרלמנט ובכך איבד את הרוב הפרלמנטרי שירש מליונס. התוצאה הייתה שהכוחות בפרלמנט היו כמעט מאוזנים כשלקואליציה חסרו שני מושבים בלבד כדי להציג רוב. מנזייס הצליח להרכיב ממשלת מיעוט בתמיכתם של שני חברי פרלמנט עצמאיים. [[מפלגת הלייבור האוסטרלית|מפלגת הלייבור]], בהנהגתו של [[ג'ון קרטין]], דחתה את הצעתו של מנזייס להצטרף לקואליציית מלחמה והתנגדה לשיתופו של [[צבא אוסטרליה]] במלחמה באירופה, כשהיא מעדיפה להשאיר אותו להגנת המולדת. לעומת זאת, הסכימה הלייבור להשתתף במועצת המלחמה המייעצת של הפרלמנט. מנזייס שלח את כוחות הצבא לסייע לבריטים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] וב[[סינגפור]] וציין בפני [[וינסטון צ'רצ'יל]] שעל [[הצי המלכותי הבריטי]] לחזק את כוחותיו במזרח הרחוק.
החל מ-[[24 בינואר]] [[1941]] בילה מנזייס ארבעה חודשים בבריטניה בדיונים על אסטרטגיית המלחמה יחד עם צ'רצ'יל ועם ראשי הממשלה של ה[[דומיניון|דומיניונים]] האחרים, וזאת בשעה שמעמדו בבית התדרדר. בדרכו לבריטניה הוא ניצל את ההזדמנות וביקר את הכוחות האוסטרלים שהשתתפו ב[[המערכה בצפון אפריקה|מערכה בצפון אפריקה]]. היה זה במהלך ביקורו ב[[טוברוק]], בעקבות הרצאה בנושא בה נכח, שנזרעה נטייתו האנטי-קומוניסטית. במהלך שהותו בבריטניה הועלתה אפשרות שהוא יחליף את צ'רצ'יל כראש ממשלת בריטניה, אפשרות שזכתה לתמיכתם של אישים בחוגים הפוליטיים בבריטניה ובין השאר של [[דייוויד לויד ג'ורג']], ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
עם שובו של מנזייס לאוסטרליה, הוא מצא שהוא איבד את בסיס התמיכה הפוליטי שלו וב-[[27 באוגוסט]] הוא אולץ להתפטר. למרות שמפלגת אוסטרליה המאוחדת הייתה בשלטון כבר עשר שנים, חל בה משבר מנהיגותי והיא נאלצה לפנות לראש הממשלה לשעבר, [[בילי יוז]] בן ה-78, כדי שישמש כמנהיגה.
==הקמת המפלגה הליברלית והחזרה לשלטון==
מנזייס בנה את בסיס התמיכה הציבורית בו בשורה של נאומים, שלפעמים נישאו ברדיו, והופנו לאזרחים ממעמד העובדים שהוא כינה אותם "האנשים הנשכחים" (The Forgotten People), במיוחד אלה שלא נמנו על אנשי הפרברים או היו עשירים או חברים בתנועת העבודה המאורגנת.
שורה 77 ⟵ 81:
בכל אופן, בשנים הבאות, האווירה האנטי-קומוניסטית בראשית ימי [[המלחמה הקרה]] החלה לכרסם בתמיכה במפלגת הלייבור. ב-[[1947]] הכריז צ'יפלי שבכוונתו [[הלאמה|להלאים]] את הבנקים הפרטיים, ובכך עורר התנגדות בקרב מעמד הביניים שאותה ניצל מנזייס בהצלחה. עם הגדלת מספר המושבים בבית התחתון מ-74 ל-121, זכתה קואליציית המפלגת הליברלית-מפלגת הכפר בהנהגתו של מנזייס ב-74 מושבים בבחירות של [[1949]], אך נשארה מיעוט בקרב חברי הסנאט.
==כהונה שנייה כראש ממשלה==
למרות שהיה לו רוב בבית התחתון, מנזייס היה מתוסכל מהרוב של הלייבור בסנאט. ב-[[1951]] הוא הגיש הצעת חוק לאיסור קיומה של המפלגה הקומוניסטית, בתקווה שהסנאט ידחה את ההצעה ובכך תינתן לו עילה לפיזור של שני בתי הפרלמנט ועריכת בחירות חדשות. אך בניגוד לציפיותיו של מנזייס, תמך הלייבור בהצעת החוק, אך בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון כי החוק נוגד את החוקה. אך כאשר דחה הסנאט את חוק הבנקים, ביקש מנזייס מ[[המושל הכללי של אוסטרליה|המושל הכללי]], סר [[ויליאם מקל]], להכריז על פיזור שני בתי הפרלמנט ונערכו בחירות חדשות. בבחירות אלה שהתקיימו ב-
[[קובץ:HMQ and R Menzies.jpg|ממוזער|250px|מנזייס עם [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה אליזבת השנייה]] בביקורה הראשון באוסטרליה - 1954]]
במקביל, החל מצב הכלכלה להתערער ומפלגת הלייבור הייתה משוכנעת בניצחונה בבחירות שעמדו להתקיים ב-[[1954]]. זמן קצר לפני הבחירות, הכריז מנזייס שדיפלומט [[ברית המועצות|סובייטי]] ששירת באוסטרליה, ולדימיר פטרוב, ערק למערב ועל פי מידע שהתקבל ממנו הייתה קיימת רשת ריגול סובייטית באוסטרליה, כולל בקרב אנשיו של אבט. אבט חש שהוא מוכרח לצטט מעל בימת הפרלמנט חליפת מכתבים שלו עם שר החוץ של [[ברית המועצות]], [[ויאצ'סלב מולוטוב]], שהבטיח לו שלא קיימת כל רשת ריגול באוסטרליה. לרגע קט השתררה באולם דממה ואז פרצו כל חברי הבית בצחוק רועם על תמימותו של אבט.{{הערה|1=[http://moadoph.gov.au/exhibitions/online/petrov/royal-commission.html Royal Commission, The Petrov Affair, Museum of Australian Democracy]}}
שורה 86 ⟵ 91:
ב-[[1956]] עמד מנזייס בראש משלחת שיצאה ל[[מצרים]] כדי לשכנע את [[נשיא מצרים]], [[גמאל עבד אל נאצר]], להתפשר עם המערב על רקע [[הלאמה|הלאמת]] [[תעלת סואץ]]. באותה עת נתפס מנזייס כמדינאי עולמי, אך פעילותו במשבר הייתה על רקע החשיבות שייחסה אוסטרליה לתעלת סואץ כנתיב סחר בינה לבין בריטניה. עם כישלון המגעים, תמך מנזייס בבריטניה ובצרפת בפלישתן למצרים במסגרת [[מבצע סיני|משבר סואץ]].
מנהיג הלייבור החדש, ארתור קלוול, תקף את מנזייס רקע טיפולו הלקוי בנושא האשראי, בניסיון לרסן את ה[[אינפלציה]], צעד שגרם לעליה באבטלה. בבחירות של [[1961]] נשארה ממשלתו של מנזייס בשלטון לאחר שעברה אותם עם רוב דחוק של 62 מתוך 122 מושבי הפרלמנט. הממשלה הצליחה לנצל את הפילוגים בלייבור בשנות המלחמה הקרה ואת הברית עם [[ארצות הברית]] ולהגדיל את הרוב שלה בפרלמנט בבחירות של [[1963]], שהיו האחרונות שמנזייס הוביל אותם. בחירות אלה היו הראשונות שזכו לסיקור טלוויזיוני ומנזייס, למרות שכבר היה בן 70, הפגין שליטה באמצעי התקשורת החדש. ב-[[12 בנובמבר]]
באותה שנה הוענק למנזייס תואר אביר [[מסדר הדרדר]],{{הערה|1=[https://www.thegazette.co.uk/London/issue/42964/data.pdf The London Gazette: no. 42964. p. 3155. 9 April 1963. Retrieved 30 October 2008.]}} כאות הוקרה למורשתו הסקוטית. מנזייס הוא האוסטרלי היחיד שזכה לתואר זה והשני מבין שני ראשי ממשלת אוסטרליה שזכו לתואר אבירות במהלך תקופת כהונתם.
| |||