המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח |
|||
שורה 47:
==השלב השני של המלחמה==
[[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] לא היה מרוצה מתנאי הסכם הפסקת האש. לאחר חתימת הסכם שלום עם [[צרפת]] הוא הגדיל את הצבא שהוצב בדנובה לכ-80 אלף חיילים. מפקד הצבא הוחלף ובמקומו מונה הנסיך פרוזורובסקי עם הנחיות ברורות להביא לשינוי ה[[סטאטוס קוו]]. [[האימפריה העות'מאנית]] לא הייתה מעוניינת בשינוי המצב. שיחות שלום שהתנהלו ב[[פריז]] לא הניבו תוצאות וחילופי השלטון ב[[קונסטנטינופול]] הקשו על הדיונים. ב-[[12 במרץ]] [[1809]] לאחר כישלון המגעים התחדשו הקרבות והידיעה הועברה ל[[סנקט
הנסיך פרוזורובסקי המבוגר נכשל ביישום פעילות צבאית התקפית. הוא ניסה לכבוש מספר מבצרי גבול אך ללא הצלחה ובהתאם להחלטת הקיסר נשלח לאזור [[פיוטר בגרטיון]]. ב-[[9 באוגוסט]] נפטר הנסיך פרוזורובסקי והפיקוד העליון עבר רשמית לבגרטיון. הכוחות הרוסים עברו לגדה הדרומית של ה[[דנובה]] ללא כל התנגדות עות'מאנית. הסיבה הייתה נעוצה בכך שהכוח העות'מאני העיקרי עבר ל[[סרביה]]. הרוסים מצידם שלחו לסרביה רק כוח צבאי מוגבל בהיקף של 3000 חיילים שלא הצליח להגיע לגבולות הנסיכות. כתוצאה מכך, נחלו הסרבים תבוסה והורגשה נהירת אוכלוסייה סרבית לשטחי [[האימפריה האוסטרית]].
| |||