נצרות קתולית – הבדלי גרסאות

הכנסייה הקתולית מאמינה ב[[השילוש הקדוש|שילוש הקדוש]], דהיינו שה[[אל]] הוא אחד בשלוש פנים (hypostases). [[האל האב (נצרות)|האל האב]] הנצחי הוא המקור של האלוהות, וממנו נובעים הבן ([[ישו]]) ו[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]], שגם הם נצחיים כמו האב. השילוש הוא שלוש צורות אלוהיות נפרדות שאינן מתערבבות ואינן חופפות, שכולן הינןהן מאותה מהות. כמו כן, האל, בדומה לאל בשאר הדתות ה[[מונותאיזם|מונותאיסטיות]], הוא כל-יכול, כל-יודע ונמצא בכל מקום בו-בזמן.

במהלך שנות החמישים של המאה העשרים, התאולוגיה הקתולית ולימודי הקודש התחילו להתרחק מה[[סכולסטיקה]] החדשה ומהפירוש המילולי של כתבי הקודש שהיו תגובת הכנסייה למודרניזציה מ[[ועידת הוותיקן הראשונה]] ועד למאה העשרים. בקרב הכנסייה החלו להשמע קולות שקראו לשלב את התאולוגיה הכנסייתית יחד עם ההתייחסות המודרנית לאדם והשינויים בכל תחומי החיים. בעקבות זאת כונסה [[ועידת הוותיקן השנייה]] בהוראת ה[[אפיפיור]] [[יוחנן העשרים ושלושה]] בשנת [[1962]] ונחתמה תחת האפיפיור [[פאולוס השישי]] בשנת [[1965]]. בין החלטות הוועידה ניתן למנות את הקריאה להשתתפות פעילה יותר של המאמינים בפולחן הדתי, הדגשה רבה יותר של כתבי הקודש, הצהרת ה"[[נוסטרה אטאטה]]", שכוללת קריאה לפלורליזם כלפי הדתות האחרות, וכן הצהרה הדוחה את הטענה כי ה[[יהודים]] כיוםבני זמננו אחראים למותו של [[ישו]], וקוראת להימנע משנאה, רדיפות וגילויי [[אנטישמיות]] כלפי יהודים.

[[קדוש (נצרות)|קדוש]] הינוהוא אדם אשר הוכרז כקדוש על ידי הכנסייה הקתולית בתהליך [[קאנוניזציה]]. הכזרתו של קדוש היא הרמה הרוחנית הגבוהה ביותר, שאליה אדם מאמין נוצרי קתולי יכול לשאוף.

ישנםישנן שנישתי דרכים להכריז על אדם כקדוש אשר התפתחו לארוךלאורך ההיסטוריה של [[הכנסייה]] הנוצרית. האחת היא היותו [[מרטיר]] והשנייה על פי מידת המוסריות והניסים שהאדם ביצע.

* ‏[[שולמית שחר]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5893&str1=+%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%94+%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA&x=49&y=5&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1 כנסייה ומלוכה : שתי מערכות נפרדות], מתוך '''מורשת ימי-הביניים''' (ישראל: משרד הביטחון, 1985)‏