נצרות קתולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא אנצ' ולא מדויק
עריכה
שורה 16:
==תאולוגיה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[תאולוגיה נוצרית]], [[אני מאמין (תפילה נוצרית)]]}}
הכנסייה הקתולית מאמינה ב[[השילוש הקדוש|שילוש הקדוש]], דהיינו שה[[אל]] הוא אחד בשלוש פנים (hypostases). [[האל האב (נצרות)|האל האב]] הנצחי הוא המקור של האלוהות, וממנו נובעים הבן ([[ישו]]) ו[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]], שגם הם נצחיים כמו האב. השילוש הוא שלוש צורות אלוהיות נפרדות שאינן מתערבבות ואינן חופפות, שכולן הינןהן מאותה מהות. כמו כן, האל, בדומה לאל בשאר הדתות ה[[מונותאיזם|מונותאיסטיות]], הוא כל-יכול, כל-יודע ונמצא בכל מקום בו-בזמן.
 
ה[[כריסטולוגיה]] שבה מחזיקה הקהילה הקתולית היא [[דיופיזיטיות]], דהיינו שישו, שהוא התגלמות בן האלוהים בגוף אדם, מורכב משתי מהויות, אלוהית ואנושית; כמו כן, הקתולים מאמינים בדיותליטיות, כלומר בקביעה שלישו היו שני רצונות נפרדים, אלוהי ואנושי, אשר תמיד נמצאו בהסכמה מלאה. בניגוד לאורתודוקסים, המאמינים כי רוח הקודש נובעת רק מהאל-האב ללא קשר לבן, הקתולים מאמינים כי רוח הקודש נובעת הן מהאל-האב והן מהבן (ראו [[פסוקית ומהבן]]).
שורה 80:
====ועידת הוותיקן השנייה====
{{ערך מורחב|ועידת הוותיקן השנייה}}
במהלך שנות החמישים של המאה העשרים, התאולוגיה הקתולית ולימודי הקודש התחילו להתרחק מה[[סכולסטיקה]] החדשה ומהפירוש המילולי של כתבי הקודש שהיו תגובת הכנסייה למודרניזציה מ[[ועידת הוותיקן הראשונה]] ועד למאה העשרים. בקרב הכנסייה החלו להשמע קולות שקראו לשלב את התאולוגיה הכנסייתית יחד עם ההתייחסות המודרנית לאדם והשינויים בכל תחומי החיים. בעקבות זאת כונסה [[ועידת הוותיקן השנייה]] בהוראת ה[[אפיפיור]] [[יוחנן העשרים ושלושה]] בשנת [[1962]] ונחתמה תחת האפיפיור [[פאולוס השישי]] בשנת [[1965]]. בין החלטות הוועידה ניתן למנות את הקריאה להשתתפות פעילה יותר של המאמינים בפולחן הדתי, הדגשה רבה יותר של כתבי הקודש, הצהרת ה"[[נוסטרה אטאטה]]", שכוללת קריאה לפלורליזם כלפי הדתות האחרות, וכן הצהרה הדוחה את הטענה כי ה[[יהודים]] כיוםבני זמננו אחראים למותו של [[ישו]], וקוראת להימנע משנאה, רדיפות וגילויי [[אנטישמיות]] כלפי יהודים.
 
==הפולחן בכנסייה הקתולית==
שורה 107:
===פולחן הקדושים===
[[קובץ:StMina4.jpg‎|שמאל|ממוזער|250px|מינא הקדוש - קדוש מעונה [[כנסייה קופטית|קופטי]]]]
[[קדוש (נצרות)|קדוש]] הינוהוא אדם אשר הוכרז כקדוש על ידי הכנסייה הקתולית בתהליך [[קאנוניזציה]]. הכזרתו של קדוש היא הרמה הרוחנית הגבוהה ביותר, שאליה אדם מאמין נוצרי קתולי יכול לשאוף.
ישנםישנן שנישתי דרכים להכריז על אדם כקדוש אשר התפתחו לארוךלאורך ההיסטוריה של [[הכנסייה]] הנוצרית. האחת היא היותו [[מרטיר]] והשנייה על פי מידת המוסריות והניסים שהאדם ביצע.
פולחן הקדושים התפתח עוד מראשית ה[[נצרות]] על ידי הכנסייה אשר קידשה [[מרטיר]]ים שהיו אנשים שקיפחו את חייהם למען האל, וסביבם התפתח [[פולחן קברי קדושים]], והשראה לסיפורי קדושים.
במהלך מרוצת השנים המשיכה הכנסייה להכריז על קדושים מקומיים על מנת לזכות בנאמנות האוכלוסייה המקומית, והעלאת וחיזוק השייכות של הקהילה לדת הנוצרית. ברוב המקרים נתפסים הקדושים כמעין דרך נוספת שאיתה ניתן לתקשר בצורה מקורבת יותר לאל על ידי [[תפילה]] לקדוש, קיום [[חגי קדושים|חג]] לכבוד הקדוש, [[עלייה לרגל]] לקבר שלו ותפילה לשרידיו. לרוב הקדושים מיוצגים על ידי [[איקונין]]. [[שרידי קדושים]] הם חפצי פולחן עיקריים אשר מייצגים את הקדוש בימי הביינים והם כיום נחשבים לחפצי קודש יקרי ערך בידי הנוצרים המאמינים אשר רואים בשרידי הקודשים כמסוגלים להעניק סגולה ולבצע ניסים.
שורה 178:
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [[אביעד קליינברג]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=5890 מבנה הכנסייה והסקרמנטים], מתוך '''הנצרות : מראשיתה ועד הרפורמציה''' בעריכת אביטל רגב ו[[תרצה יובל]] (ישראל: [[הוצאת משרד הביטחון]], 1995).
* [[שולמית שחר]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5893&str1=+%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%94+%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA&x=49&y=5&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1 כנסייה ומלוכה : שתי מערכות נפרדות], מתוך '''מורשת ימי-הביניים''' (ישראל: משרד הביטחון, 1985)
* [http://www.catholim.com/ קתולים], אתר לא רשמי של הקהילה הקתולית דוברת העברית בישראל
* [http://www.catholic.co.il קתולים], אתר רשמי של הקהילה הקתולית דוברת העברית בישראל