כרמן – הבדלי גרסאות

'''כרמן''' (צ[[צרפתית]]: Carmen) היא [[אופרה]] [[צרפתית]] מאת המלחין [[ז'ורז' ביזה]]. ה[[לברית]] מבוססת על ה[[נובלה]] "כרמן" מאת [[פרוספר מרימה]] ונכתבה על ידי אנרי מֵייָאק (Meilhac) ולודוֹויק הַלֵוִי.

"כרמן" הייתה חדשנית עד קיצוניות ב[[דרמה]] שבה: ה[[אופרה צרפתית|אופרה הצרפתית]] לא הוגבלה עוד לטיפוסים קומיים חד-ממדיים. שני גיבוריה הראשיים של היצירה הנםהם מן הדמויות עזות המבע ביותר בספרות האופרה. נפילתו של דון ז'וזה ממאהב נאמן וחייל המכיר בחובתו למטורף אחוז דיבוק מתוארת להפליא הן במוזיקה והן בלברית. המוזיקה אף מוודאת שכרמן לא תהפוך לדמות הרסנית כמו '''[[אלקטרה (אופרה)|אלקטרה]]''' ([[ריכרד שטראוס]]) או '''[[לולו (ספר)|לולו]]''' ([[אלבן ברג]]): היא איננה רודפת גברים; הם רודפים אותה{{הערה|1=Batta, pg 103}}. כיון שביזה נרתע מן הדימוי המסורתי של [[פאם פאטאל]] אופראית, הייתה כרמן לדמות שקשה להבינה (או להציגה על הבימה). היא פאטאליסטית ונהנתנית, חיה כל-כולה את הרגע. יופיה מפיל את הגברים ברשתה ומכאן ואילך הם מובלים אל מפלתם בשל רשמים מוטעים שהם מטפחים בעצמם על האהבה. את אופיה של כרמן מתארת באופן המוצלח ביותר סצנת משחק הקלפים שבה היא מקבלת את בשורת מותה כדבר בלתי נמנע. ז'וזה איננו האדם המתאים לגחמותיה של כרמן משום שהוא נכסף לקביעות המצטיירת בעיניו כנאמנות: כשהוא שומע שכרמן רקדה לפני הגברים (במערכה השנייה), הוא נתקף מצוקה קשה. חוסר היציבות של אופיה הוא [[אנרכיה]] בעיני ז'וזה, ובהיותו חייל, הוא מסלק אותה.