גאומכניקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מיון קרקע: תיקנתי טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פורטל|'''למושגי יסוד נוספים בנושא [[גאולוגיה]], ראו [[פורטל:גאולוגיה|פורטל הגאולוגיה]]'''}}
[[
[[
'''גאומכניקה''' היא מדע הנדסי העוסק בהתנהגות ה[[פיזיקה|פיזיקלית]] של [[קרקע]]ות ו[[סלע]]ים. הגאומכניקה עוסקת בסיווג קרקעות על פי תכונתיהן המכניות, דוגמת חוזק, גמישות, יכולת ספיגת מים, משקל סגולי וחדירות. השימוש העיקרי בגאומכניקה הוא אפיון של יחסי הגומלין בין הקרקע והסלע הטבעיים לבין מבנים מלאכותיים דוגמת [[בניין (מבנה)|בניינים]], [[סכר]]ים ו[[גשר]]ים במטרה לתכנן אותם באופן שיוכלו להתמודד עם העומסים העשויים להיות מופעלים עליהם.
שורה 7:
ניתן לחלק את החישובים הגאומכניים לשני סוגים:
=== תכנון יסודות ===
נקודת המוצא של תכנון ה[[יסודות (בנייה)|יסודות]] היא העומסים שמפעיל המבנה על הקרקע. לאחר קבלת העומסים האלו ממהנדס המבנה, יש צורך לאפיין את הקרקע
=== תכנון מבני תמך ===
מבנה תמך הוא מבנה שנועד להפעיל כוחות על הקרקע ולעצב אותה, כמו קיר תומך
== מיון קרקע ==
עיקר עיניינה של הגאומכניקה הוא מתן אינפרמציה לגבי סוג הביסוס הדרוש לכבישים או לבניינים
# סלע רציף.
שורה 22:
# קרקעות חרסיתיות או ביולוגיות.
לצורך הגדרת קרקע וסיווגה
בארץ משתמשים בעיקר במיון קרקע על פי שיטת
=== סלע רציף===
שורה 30:
=== סלע סדוק===
נחשב לקרקע ביסוס בעייתית בגלל שכיחות של בקעים, מערות וכיסי [[אדמה]]. ניתן לבסס עליו מבנים אחרי שנבדקת יציבות הסלע ואחרי בניית יסודות מקושרים יציבים שימנעו את תזוזת המבנים
=== קרקע גרעינית===
דוגמה לקרקע כזו היא חול ים או חלוקי נחל. קרקע זו היא הקרקע האידאלית לבנייה
=== קרקע טינית===
שורה 39:
=== קרקע חרסיתית ===
קרקע זו עשויה מחלקיקים זעירים עד כדי שאינם ניתנים לזיהוי נפרד. בדרך כלל הקרקע החרסיתית נראית כחומר רציף ומתפורר. דוגמאות לקרקע כזו הן אדמת ה[[חמרה]] המשמשת לחקלאות ואדמת ה[[לס]] המצויה בעיקר בצפון ה[[נגב]]. הקרקע החרסיתית אינה מסוגלת לשאת עומסים ועשויה לשנות את נפחה ואת מקומה לאחר שהיא נרטבת. מסיבות אלו לא ניתן לבצע עליה כל ביסוס. כאשר בונים מעל אדמה חרסיתית
==בדיקות קרקע==
שורה 63:
=== מנת החללים ===
[[
'''מנת החללים''' היא חלק מהנפח הכולל של הקרקע שאינו מלא בחומר ויכול להכיל הן מים והן אוויר. מכונה גם '''נקבוביות''' ובדרך כלל נמדדת באחוזים. מנת החללים בקרקע מסוג [[חרסית]] היא בין 24 ל40 אחוזים.{{הערה|1=מדריך לאינג'נר בנאות חלק ב' בעריכת שלמה אטינגן הוצאת "מסדה" 1957}} <br />
מנת החללים מוגדרת בגאומכניקה בסימן Vv כלומר הנפח (באנגלית : volume) שתופסים החללים (באנגלית: void )
=== צפיפות ===
צפיפות הקרקע מוגדרת כיחס בין משקל הקרקע לנפח שלה. הצפיפות מוגדרת ביחידות כמו גרם לסנטימטר מעוקב , או ק"ג למטר מעוקב. צפיפות הקרקע הטבעית נעה בין 1 ל 3 גרם לסמ"ק.
=== מנת רטיבות ===
שורה 77:
=== זווית החיכוך הפנימית ===
[[
זווית החיכך הפנימית היא הזווית המקסימלית מהמישור שיוצרת ערימה של עפר תחוח. לכל סוג קרקע - זווית חיכוך פנימית משלו. זווית החיכוך הפנימית משמשת לחישוב העומסים האופקיים שמפעיל המשקל העצמי של הקרקע.
שורה 83:
בדיקות הקרקע מאפשרות לבצע אפיון לקרקע והאפיון הזה מאפשר למתכנן לקבוע מהם המאמצים המקסימליים שהקרקע יכולה לספוג בלי לשקוע או לההרס. בעניין זה יש לציין כי לעתים קרובות הקרקע מתחת לביסוס מתחלקת למספר ובדים שלכל אחד מהם תסבולת שונה. יש לבצע בדיקות הקרקע של כל רובדי הקרקע הרלוונטיים, כדי להגיע לאיפייון קרקע מספיק לתכנון. <br />
=== התפלגות המאמצים בקרקע ===
באופן כללי
[[
===כשל קרקע===
כשל קרקע במאמץ הוא מצב בו התפלגות המאמצים הנוספים עקב היסוד ועוד המאמצים בקרקע עקב משקלה העצמי ו[[לחץ הידרוסטטי]] גדול מתסבולת הקרקע. כאשר נוצר מצב בו עומס היסודות הנתונים של המבנה גורם לכשל קרקע ניתן לתכנן מחדש את ביסוס המבנה או לחלופין להחליף את שכבת הקרקע הבעייתית.
== ראו גם==
| |||