כוח (סוציולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''כוח''' מבחינה [[סוציולוגיה|סוציולוגית]] הוא היכולת לגרום או לכפות על יחידים וקבוצות לפעול בדרך מסוימת או להימנע מפעולה בדרך אחרת, בדרך כלל על ידי נקיטת סנקציות שונות או על ידי איום בהן. כוח, יכול להתבטא ככוח פיזי או להבדיל ככוח פוליטי, המתבטא
==הפעלה של כוח==
המושג הקלאסי של כוח, כפי שמנסח אותו [[מקס ובר]], רואה את הכוח כתכונה של '''שחקן חברתי''' - של '''יחיד''', של '''קבוצה''' או של '''מוסד'''. אותו שחקן משתמש בכוח כנגד שחקנים חברתיים אחרים על מנת לגרום לקידום האינטרסים שלו אל מול אינטרסים מתנגשים של שחקנים חברתיים אחרים.
דוגמה לכוח כזה היא [[תקרת הזכוכית]] - מצב בו קבוצה [[מגדר
כוח במובן זה, הוא כוח חברתי שחייב להתקיים בתוך מערכת של יחסי גומלין בין לפחות שני צדדים. שחקן חברתי כשלעצמו, אינו יכול להפעיל או לכפות כוח, יש צורך לציין את הצד הכופה והנכפה בתוך המערכת החברתית בה מופעל הכוח. למרות שמדובר במשוואה עם שני משתנים, אין הם שווים בכוחם. אך בעוד צד אחד מצליח להשיג שליטה על הדברים אליהם הוא שואף, גם הצד שאינו שולט, מסוגל להשיג שליטה על אמצעים אחרים להם הוא זקוק. למשל, למנהל יש כוח יחסי על עובדיו, הוא השולט במשכורת, בתנאי העבודה, ויש לו היכולת לשכור או לפטר את העובד. העובדים מצדם, יכולים לשנות את השליטה לטובתם במידה מסוימת, כיוון שהם יכולים להחליט לעזוב, לעבוד בחריצות יותר או פחות, או להתאגד בתוך [[איגוד עובדים]] שיגן על זכויותיהם וכולי. למרות שאין מדובר בצדדים השווים בכוחם, אף צד אינו "חלש" עד כדי דיכוי רצונותיו לחלוטין. גם בתאוריה ה[[סטרוקטורליזם|סטרוקטורליסטית]] כוח מופיע כ'''תהליך''', יחסים חברתיים מתמשכים.
שורה 10:
==תאוריות על כוח==
===מרקסיזם===
במסורת ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]], [[אנטוניו גראמשי]] שכלל את התפקיד של [[הגמוניה]] [[תרבות
===מישל פוקו===
שורה 21:
דוגמה לשימוש בכוח באופן כזה היא הגדרת נשים כרגשניות ויצריות, ולכן כמי שאינן מתאימות ל[[שוק העבודה]]. יצירת הגדרה כזו מחייבת שימוש בכוח (שכן יש הגדרות אפשריות אחרות), היא פעולה אקטיבית (יצירת הגדרה) והיא אינה בהכרח פעולה של קבוצה חברתית אחת - פעמים רבות גם נשים יתרמו לדימוי הרגשני של נשים, ובכך יתרמו ליצירת הדימוי.
תרומה עיקרית נוספת של פוקו לדיון על כוח, נעשתה על ידו בתאוריה של [[שיח (מדעי החברה)|שיח]]. פוקו קישר בין ידע, כוח ושיח, וטען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור.
===פמיניזם===
|