עדים זוממים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחזיה (שיחה | תרומות)
מ ←‏חריגים: ניסוח
הגהה, הרחבה, עדכון, עריכה
שורה 42:
כפועל יוצא מדין עדים זוממים במשפט העברי מקובל העיקרון כי עדות שאינה ניתנת להזמה אינה מתקבלת בבית דין. עדות כזאת שלא ניתן להזימה תיתכן בשני אופנים:
# שהעדים אינם מעידים על מקום וזמן בו התרחש המעשה, ומשכך לא ניתן להעיד נגדם "עמנו הייתם במקום אחר". וסיבה זו היא חלק מההיגיון שעומד בבסיס דיני [[דרישה וחקירה]], שדורשים מהעדים לדעת את הזמן והמקום בו התרחש המעשה.
# כאשר יש עדים זוממים שהעידו על אדם שהעונש המיועד לו אינו יכול להיות מבוצע בהם עצמם; לדוגמה - העידו על אדם שהוא [[טרפה]] שרצח אחר; העדים הללו בעצם זוממים להרוג אדם שהוא טרפה,בן אךמוות כאשרובלאו נהרוגהכי אותם,ומשא"כ נהרוג אנשיםהעדים שאינם טרפה,בני ועלמוות. כןדין לאזה ניתןמוזכר לבצעבלשון בהםהתלמוד את'בני העונש שהם זממו להשית על אחרקטלא'.{{הערה|על פי: תלמוד בבלי, [[מסכת סנהדרין]], [[S:סנהדרין עח א|דף ע"ח, א']].}}{{ש}}חריג לדין זה הוא דין "זוממי בת כהן ובועלה", שלו העדים הזוממים היו צודקים, בת הכהן הייתה נהרגת בשריפה, ובועלה בחנק. ועל אף שעל פי עדותם הראשונה השקרית בת הכהן הייתה נשרפת - בכל זאת הם נחנקים, כדין הבועל, ולא נשרפים, כדין בת הכהן.
# יוצא מן הכלל דין 'זוממי בת כהן ובועלה' אשר נשתנו במקצת מדין הזמה שהרי מתקיים בהם עונש מיתה של 'נפש תחת נפש' אלא שמקבלים סוג מיתה אחר שהוא בחנק. {{ש}}
 
==לקריאה נוספת==
שורה 64 ⟵ 65:
[[קטגוריה:משפט עברי: סדרי הדין]]
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני ראיות]]
<!-- Injection By NetFree -->