מלווה מלכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הערות שוליים: קטלוג כפול
אין תקציר עריכה
שורה 3:
'''מְלַוֵּה מַלְכָּה''' הוא כינוי ל[[סעודה]] שנוהגים, על פי ה[[הלכה]], לאכול ב[[מוצאי שבת]], ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים [[מלך]] ומלכה בצאתם מן העיר. סעודה זו נקראת גם "סעודה רביעית" או "סעודת דוד המלך".
 
מרבית היהודים ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] מקפידים כיום על מנהג זה, מלבד [[יהודי תימן]] שמקובלים כי זהו מנהג מאוחר בתר תלמודי.
 
==מקור המנהג==
שורה 13:
 
בשם [[האר"י]] (רבי יצחק לוריא) נאמר, שה[[נשמה יתרה|נשמה היתרה]] המלווה את האדם בשבת, אינה עוזבת אותו עד אחרי סעודת מלווה מלכה<!-- מופיע בשע"ת על השו"ע-->. מטעם זה נהגו רבים שלא לעשות [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]] ולא להחליף את בגדי השבת עד אחרי הסעודה.
 
יהודי תימן אינם נוהגים בסעודת מלווה מלכה. את המקור התלמודי המובא במסכת שבת הם מבארים כחיוב של סעודה שלישית ולא רביעית. הרמב"ם שהוא הפוסק המרכזי של יהדות תימן פוסק בעקבות התלמוד כך: "מסדר אדם שלחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, וכן מסדר שלחנו במוצאי שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו". על כך כותב הרב יוסף קאפח בביאורו: "וברור שהכוונה במוצאי שבת בסוף יום השבת עצמו, כמו שבערב שבת שהכוונה ליל שבת". כלומר, כמו שבסעודה ראשונה האדם מכבד את השבת בכניסתה למרות שהוא מצוי עמוק בתוך השבת בזמן אכילתו ולא לפני כניסת השבת, כך בסעודה שלישית האדם מכבד את השבת ביציאתה למרות שהוא מצוי עמוק בתוך השבת בזמן אכילתו ולא לאחר צאת השבת.
 
==המנהג כיום==