מלחמת אנגליה–זנזיבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה
מ ויקישיתוף בשורה
שורה 32:
המלחמה פרצה לאחר ש[[סולטאן זנזיבר]] [[חמד בין תווויאני]], ששיתף פעולה מרצון עם המנהל הקולוניאלי הבריטי, מת ב-[[25 באוגוסט]] ואחיינו [[חאלד בן ברע'ש]] תפס את השלטון בפועל ב[[הפיכה צבאית]]. כיוון שהבריטים העדיפו מועמד אחר ([[חמוד בין מוחמד]]) שהאמינו כי ישתף אתם פעולה, הם הורו לברע'ש להתפטר מתפקידו. ברע'ש סירב ותחת זאת הקים צבא שכלל 2,800 איש ואת ה[[יאכטה]] לשעבר של הסולטאן, "גלזגו", שחומשה. בזמן שכוחותיו של ברע'ש ביצרו את הארמון, התרכזו חמש ספינות מלחמה של [[הצי המלכותי הבריטי]] בנמל מול הארמון והנחיתו כוחות של [[חיל הנחתים המלכותי]].
 
למרותאף על פי שברגע האחרון ניסה הסולטאן לנהל משא ומתן על שלום באמצעות נציג [[ארצות הברית]] באי, פתחו תותחי ספינות הצי המלכותי באש על הארמון בבוקר ה-[[27 באוגוסט]], לאחר שפקע האולטימטום הבריטי בשעה 9:00 בבוקר. כשהחל הארמון להתמוטט סביבו נמלט ברע'ש ל[[קונסוליה]] של [[האימפריה הגרמנית|גרמניה]] שם קיבל [[מקלט מדיני]] והוא חי כגולה ב[[דאר א-סלאם]] עד שנלכד על ידי הבריטים ב-[[1916]]. הוא קיבל רשות מהבריטים להתגורר ב[[מומבסה]] שם מת ב-[[1925]]. ההפגזה הופסקה אחרי 38 דקות שבמהלכן הוטבעה הגלזגו, נהרסו ארמון בית אל-חוכם וה[[מגדלור]], וארמון [[בית הפלאים]] ניזוק קשות. העימות הקצר קיבל את התואר "המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה".
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[http://home.globalfrontiers.com/Zanzibar/Zanzibar_Courage.htm מאמר של Global Frontiers על המלחמה] {{אנגלית}}