תא פוטו-וולטאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 82.166.236.103 (שיחה) לעריכה האחרונה של אדג |
|||
שורה 40:
בישראל ניתן לראות תאים פוטו-וולטאיים המותקנים על עמודי תאורה ליד תחנות הסעה מבודדות, וכן ביישובים קטנים ב[[נגב]] וב[[הערבה|ערבה]].
החיסרון העיקרי של השיטה הוא העלות הגבוהה יחסית של הפקת חשמל, שכן מחירם של הפנלים הפוטו-וולטאיים עדיין גבוה יחסית. נכון ל-2015, עלות מערכת המייצרת [[הספק חשמלי|הספק]] שיא של [[קילוואט]] אחד הוא כ-10,000 שקלים. בשל העובדה שהמערכת אינה מייצרת חשמל בלילה ובימים מעוננים וגשומים, ניתן לייצר במרכז הארץ באמצעות מערכת כזו כ-1,600 [[קוט"ש]] בשנה. באזורים מדבריים נצילות המערכת יכולה להיות גבוהה יותר.
בשנים האחרונות נכנסו חברות ישראליות לשוק זה והן מציעות לרכישה תאים פוטו-וולטאיים לשימוש פרטי לצורך חיסכון בחשבון החשמל המשפחתי. אפשר להתקין שעון חשמל דו-כיווני שמאפשר לייצר חשמל ו"למכור" אותו למעשה ל[[חברת החשמל]] ובכך להקטין את חשבון החשמל.
שורה 47:
ביולי 2008 עברה החלטת ממשלה בדבר עידוד הקמת תחנות פוטו-וולטאיות בישראל, וכן תקנות המקלות על הליך אישור התקנת לוחות סולאריים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית על גגות בתים. בשנת [[2009]] פורסם תעריף לתחנות בינוניות מבוססות תא-פוטו-וולטאי ובתחילת 2011 פורסם תעריף לתחנות כח גדולות בטכנולוגיה זו. פרסום התעריף האיץ את תהליך הקמת תחנות כוח פרטיות מבוססות טכנולוגיה זו, ותחנת כח בינונית בהספק של כ-5 מגוו"ט כבר הוקמה בקיבוץ [[קטורה]] שב[[הערבה|ערבה]] ומחוברת לחשמל החל משנת [[2011]].{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|רישיון ראשון לייצור חשמל סולארי הוענק לקיבוץ קטורה|news/1.1520467|11 באוקטובר 2011}}.}}
==ראו גם==
* [[תאי שמש ננו גבשיים]]
| |||