תא גזע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי תעתיק, replaced: שבדי ← שוודי באמצעות AWB |
|||
שורה 4:
תאי גזע מסווגים בהתאם ליכולת ההתמיינות שלהם וניתן למצוא תאי גזע שיכולים להתמיין לכל תא בגוף (פלורופוטנטיים) או להתמיין למספר מצומצם של סוגי תאים. בנוסף, ניתן לסווג את תאי הגזע בהתאם למקורם - אדם בוגר (תאי גזע סומטיים) או [[עובר]] (תאי גזע עובריים). תאי גזע עובריים הם התאים הראשונים של ה[[בלסטוציט]] אשר מהם מתמיינים כל תאי הגוף השונים במהלך ה[[התפתחות עוברית|התפתחות העוברית]]. תאי גזע סומטיים נמצאים ברקמות שונות בגוף, ומשמשים מקור להתחדשות הרקמה במקרה של נזק כלשהו. תאים אלו יהיו לרוב פלוריפוטנטים. לצמחים יכולת התחדשות טובה ביחס ל[[בעלי חיים]] עקב היות תאי הגזע שלהם, ה[[מריסטמה|מריסטמות]], יעילים יותר.
במחקר המדעי וב[[רפואה]] נודעת חשיבות רבה לגידול תאי גזע ב[[תרבית תאים]], עקב יכולתם להתחלק ללא הגבלה ולהתמיין לכל תא שהוא. המחקר מסתייע בתאי גזע לחקר נושאים כמו [[התמיינות תאים]] והתפתחות עוברית. ברפואה נעשה שימוש בתאי גזע למטרות שונות, כגון השתלת [[מח עצם]] ו[[דם טבורי]], אולם שימושים רבים עודם בפיתוח, והנושא נחקר רבות עקב חשיבותו. ישנה תקווה שבעתיד אפשר יהיה ליצור [[איבר]]ים שלמים מתאי גזע וכך לחסוך את הצורך ב[[תרומת אברים]].
מחקר בתאי גזע עובריים נעשה על ידי שימוש בתרומת עוברים עודפים מ[[הפריה חוץ-גופית]], שהכוונה להשמיד אותם לאחר היריון מוצלח. בעת המחקר, נלקחים תאים מעוברים בני חמישה ימים, כך שבפועל עוברים אלו לא מתפתחים. על אף שממילא אין כוונה לאפשר לעוברים אלו להתפתח מעלה המחקר בתאי גזע שאלות של [[ביואתיקה]] ו[[אתיקה רפואית]] הקשורות להגדרת היותו של עובר [[אדם]] חי.
שורה 18:
:תא גזע שיכול להתפתח לתא מתוך קבוצה של סוגי תאים, למשל [[תא דם|תאי דם]] שונים.
בנוסף, קיימים בגוף תאי גזע בעלי פוטנציה נמוכה יותר, כלומר כאלו שיכולים להתפתח לסוג אחד של תאים או למספר קטן של סוגי תאים.
===תא גזע טוטיפוטנטי===
'''תא גזע טוטיפוטנטי''' (total potential, בעל פוטנציאל מקסימלי) - מכונה גם אומניפוטנטי ('''omnipotent'''), הוא
התפתחות עובר מתחילה כביצית מופרית ([[זיגוטה]]) ההופכת לתא טוטיפוטנטי יחיד. בשעות הראשונות, תא זה יתחלק לשני תאים טוטיפוטנטיים זהים. תוך כ-4 ימי התחלקות, התאים מתחילים לקבל התמחויות ובכך הופכים לתאי גזע פלוריפוטנטיים שיכולים להפוך גם הם לסוגים רבים של תאים ולאחר התמחות נוספת הם הופכים לתאי גזע מולטיפונטניים שיכולים להפוך לכמה סוגי תאים ספציפיים בלבד.
שורה 35:
== שימושים ברפואה ==
[[קובץ:Stem cell treatments.svg|ממוזער|תחומים שבהם עשויים תאי גזע להיות בעלי פוטנציאל רפואי]]
איסוף [[דם]] מ[[חבל הטבור]] (דם טבורי), שעשיר במיוחד בתאי גזע שעדיין לא ביצעו מיון, היא פעולה שמתבצעת בחלק מהלידות ברחבי העולם. הדם נשמר ב[[בנק דם|בנקי דם]] המציעים שימור של תאי הגזע מהדם הטבורי בהקפאה. מטרת שמירת הדם היא שימוש עתידי בתאי הגזע לצורך ריפוי מחלות שונות.
הליך רפואי נפוץ יותר הוא השתלת [[מח עצם]], שהיא בעצם השתלה של תאי גזע לצורך טיפול במחלות דם מסוימות. לרוב, כאשר יש בעיה במח העצם, וכתוצאה מכך אין התמיינות תקינה של תאי דם, מבצעים הרס של מח העצם על ידי [[הקרנה]], ובמקומה משתילים תאי מח עצם חדשים, על מנת שיתרבו ויחליפו את הרקמה הקודמת.
שורה 53:
* מקובל להשתיל תאי גזע מדם טבורי גם כשקיימת התאמה חלקית בלבד של סיווג הרקמות (3-4 מתוך 6 מולקולות), בניגוד להשתלת מח עצם המחייבת התאמה מושלמת בסיווג הרקמות (6 מתוך 6 המולקולות). השתלת תאי גזע מדם טבורי מאפשרת, אם כן, להרחיב בצורה משמעותית את מאגר התורמים הפוטנציאלים. הסיכוי להצלחת השתלת תאי גזע מדם טבורי בין אחים (וקרובי משפחה מדרגה ראשונה) הוא 25%-50%.
* תאי גזע מדם טבורי נאספים בהליך רפואי פשוט, לא מכאיב ונטול סיכון ליולדת ולתינוק.
* תאי הגזע מדם טבורי דומים בתכונותיהם לתאי גזע עובריים (תאי גזע של עוברים ברחם אמם), אולם השימוש בתאי גזע מדם טבורי אינו כרוך בלבטים אתיים האופייניים לאיסוף תאי גזע מעוברים במהלך ההיריון.
עד היום בוצעו כ-6,000 השתלות תאי גזע מדם טבורי ברחבי העולם, בילדים ובמבוגרים החולים במחלות ממאירות ומחלות גנטיות.{{מקור}} במדינות מסוימות, בייחוד ב[[יפן]], קיימת עדיפות מובהקת להשתלת תאי גזע מדם טבורי. השתלת תאי גזע מדם טבורי היא הליך רפואי מקובל המתבסס בהתמדה, ועל כן נשמרות מאות אלפי מנות דם טבורי, רובן בבנקים פרטיים לשימור דם טבורי, שהוקמו ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]].
ב[[ישראל]] נמכרים שירותי דם טבורי על ידי עמותות ציבוריות (כגון [[בדמייך חיי (מאגר דם טבורי)|בדמייך חיי]]), המייעדות את התאים לשימוש כלל הציבור, ועל ידי מספר בנקים פרטיים שבהם עלות השירותים גבוהה יחסית. השירות כולל אספקת האמצעי לשאיבת הדם מחבל הטבור לאחר הלידה, מיצוי תאי הגזע, שימורם ואף השתלתם בעתיד.
מחקרים מגלים כי הודות לסגולותיו הייחודיות של הדם הטבורי, ייתכן שניתן יהיה בעתיד לעשות בו שימוש נרחב יותר, למשל לתיקון וליצירת רקמות לצורך ריפוי מחלות וכתחליף (חלקי או מלא) להשתלת איברים כגון : [[תא]]י [[לב]] ו[[שריר הלב]], [[תא עצב|תאי עצב]], תאי [[כבד]] ותאי [[לבלב]] מייצרי ה[[אינסולין]].
שורה 82:
==יחס הדתות המונותאיסטיות לתאי גזע עובריים==
[[קובץ:Human embryonic stem cells.png|250px|ממוזער|תאי גזע עוברי אנושיים. A: תרביות של תאים לא ממוינים. B: תאי עצב.
===יחס ה[[יהדות]]===
על פי המקרא והתלמוד, המעמד האנושי נרכש בהדרגה במהלך התפתחות העובר, ולא ברגע ההפריה. מהיבטים מסוימים, העובר יכול להיחשב לחלק מגופה של האם; ואין רשאים להסיר חלק זה על פי בחירה. ואולם, אם העובר מסכן את חיי האישה, או משפיע קשות על בריאותה (הגופנית והנפשית), הרי שיש לשקול ביצוע הפלה, משום שפיקוח נפש האם דוחה כל שיקול אחר. רק בלידה עצמה הופך מעמד העובר למעמד בן-אדם, שאינו נופל ממעמד האם. אשר לעובר שטרם הושתל – על פי היהדות, לחומר גנטי שמחוץ לרחם אין כל מעמד משפטי, שכן עד להשתרשות ברחם אין הוא נחשב אפילו כחלק מבן-אדם. יתר על כן, גם ברחם עצמו, העובר אינו זוכה למעמד של עובר אנוש "מגובש" אלא בתום 40 הימים הראשונים. מעמד העובר מחוץ לרחם מזכיר את זה של תאי-מין, זרע וביציות – אמנם אין לבזבזם לחינם, אך מותר להשתמש בהם לצרכים ריפויים. מכאן שעדיף להשתמש בעוברים מיותרים שנוצרו בעקבות טיפולי הפריה חוץ-גופית.
עובר שנוצר כתוצאה מהפריה חוץ-גופית מסוגל להתפתח לכדי אדם רק אם יושתל ברחם; מחוץ לרחם – אין לו כל אפשרות להתפתח לכדי אדם (לפחות בטכנולוגיות הקיימות כיום). אם זוג הורים מחליט שלא להשתיל חלק מן העוברים החוץ-גופיים, הרי שעוברים אלה הופכים לעוברי טרום-השתלה יתירים (supernumerary), ללא כל פוטנציאל להתפתח לכדי בני-אדם, ולפיכך אין מניעה להשתמש בהם למטרות סבירות, כגון יצירת תאי גזע.
ביהדות, פיקוח הנפש דוחה חוקים רבים אחרים. כלל מכריע זה הוא שנותן הצדקה ליצירת עוברים באמצעות שיבוט למטרה הרפואית של הוצאת תאים לצורך השתלה. בהתחשב בכך שאת החומרים המשמשים במחקר תאי גזע אפשר להשיג בדרכים מותרות, הרי שהטכנולוגיה עצמה הנה "נייטרלית מבחינה מוסרית", כלומר, היא מקבלת את הערך המוסרי שלה מתוקף מה שאנו עושים אתה. על כן, הצורך במטרה רפואית מובהקת הוא חיוני – על אף הלגיטימיות של השימוש בעוברים בשלב טרום ההשתלה. המטרה הרפואית צריכה לתת לנו את הכוח שלא להציב מחסומים ומכשולים הנובעים מהחשש לגידול מספר ההפלות או מהפחד משיבוט, וזאת בעיקר מהטעם שמחסומים כאלה עלולים למנוע את ריפוין של מחלות קטלניות. נושא אחר קשור ברווחים: בריאות הציבור היא אחריות חברתית משותפת וצדק חברתי הוא ערך חשוב; ועם זאת, אל לנו לדרוש אלטרואיזם ללא שכר – במקום זאת עלינו ליצור איזון בין הזכות לעשיית רווח לבין צדק חברתי.
העקרונות שתוארו לעיל מסכמים עמדות ספציפיות על מחקר רפואי בתאי גזע עובריים של אדם שפורסמו בדוח הוועדה המייעצת הלאומית לענייני ביו-אתיקה בארצות הברית (NBAC), שמחבריו הם הרב האורתודוקסי [[משה דוד טנדלר]] והרב הקונסרבטיבי [[אליוט דורף]].{{מקור}} השקפות על עוברים חוץ-גופיים נמצאות בכתביהם של מי שהיו הרב הראשי לישראל, [[הרב גורן]], והרב הראשי של אנגליה, הלורד [[עמנואל יעקובוביץ]].{{מקור}}
שורה 102:
# ילוד – מתחיל עם יציאת הראש מתעלת הלידה (או עם יציאת רוב העובר בלידה של מצג עכוז), כאשר הוולד מקבל מעמד מלא של אדם.
בריאת האדם "בצלם אלוהים" מעניקה לחייו ערך אינסופי, ומגדירה את רציחתם כעבירה שעונשה חמור ביותר. אף שקדושת החיים המלאה מתחילה רק עם הלידה – השלב הרביעי לעיל, בכל זאת העובר נהנה מזכות לחיים כבר בשלב מוקדם בהתפתחותו העוברית, ואין לפגוע בזכות זו אלא בנסיבות חריגות.
ואולם מעמדו של עובר מהפריה חוץ-גופית בשלב טרום-ההשתלה (שלב I) שונה. הסיכוי הקלוש של עובר במבחנה להיוולד בר קיימא, משפיע על מעמדו ההלכתי. למשל, הצלת "חייו" של עובר במבחנה אינה דוחה שבת. מכאן נובע שהעובר שטרם-הושתל אינו נהנה מאותו מעמד שממנו נהנה העובר המושרש ברחם.
אף על פי כן, כל עוד לעובר המבחנה שטרם הושתל יש פוטנציאל השתלה ולידה, אין הבדל מהותי בין השמדתו לבין השחתת זרע. איסור ההשחתה נובע מהיותו פעולה מנוגדת או סיכול של מצוות "פרו ורבו", ובתנאים מסוימים הוא כולל איסור על סיכול פעולת הרבייה גם על ידי השמדת הביצית המופרית.
בתלמוד הוגדר עובר לפני השלמת צורת אנוש, דהיינו לפני היום ה-41 להפריה, כ"סתם מים". על אף שהגדרה זו נאמרה בהקשר של דיני טומאה וטהרה, דינים שפחות מעשיים בזמננו, בכל זאת פוסקי הלכה אחדים הבינו את המקור התלמודי הזה כמפחית את מעמדו של העובר בתקופה ראשונית זו. לדעתם האיסור על "השמדת חיי-אדם פוטנציאליים", איסור הקיים בשלבים הבאים של ההריון, אינו קיים במהלך השלב שלפני השלמת צורת אנוש.
פוסקים אחרים אינם מקבלים מסקנה זו{{מקור}}, שכן בפועל, אפילו איסורי השבת נדחים לצורך הצלת עובר בן פחות מארבעים יום. פירוש הדבר, שגם לעובר לפני השלמת צורת אנוש יש מעמד אנושי מסוים, שלא כמו לעובר המבחנה לפני השרשתו ברחם.
שורה 152:
===יחס הנצרות===
ה[[נצרות קתולית|קתולים]] הרומיים והאורתודוקסים מאמינים שקיים רצף שתחילתו בהתעברות וסופו בבן-האנוש, וכי ההתפתחות נמשכת בכל שלבי החיים. רצף זה מעניק ערך של קדושה לכל שלבי ההתפתחות. את ההתנגדות הנחרצת ביותר לשימוש בעוברים לצורכי מחקר, גם אם הוא רפואי במהותו, מביעה הכנסייה הקתולית-רומית. באגרת מיום 2 באוגוסט 2000{{מקור}}, שעניינה תאי גזע עובריים ומעמד העובר, מציין האפיפיור כי על פי ההשקפה הקתולית, קיומו של האדם מתחיל ברגע ההפריה. העובר אפוא נחשב לאדם אינדיבידואלי, בעל זכות לחיים. על פי השקפה זו, יש להעניק לכל עובר הזדמנות להתפתח לכדי אדם בוגר. העובר המוקדם הוא אדם לכל דבר, ושימת קץ מכוונת לחייו לא תעלה על הדעת – גם אם תכליתה רפואית. הפריות חוץ-גופיות, אשר בדרך-כלל מסתיימות בעוברים "עודפים" –הנוצרים מלכתחילה במספר גדול מכפי שיתפתח בפועל לכדי בני-אדם – נחשבות לדידה של הכנסייה הקתולית כפסולות. פירוש הדבר, יצירת המקור של עוברים לצורכי מחקר תאי גזע – אסור.
התאולוגיה הפרוטסטנטית היא פלורליסטית, ולכן אין סמכות אחת אליה ניתן להתייחס בנוגע לסוגיית המחקר הרפואי בתאי גזע עובריים. האתוס הפרוטסטנטי מכתיב כי שאלות מוסריות מוכרעות על ידי המצפון האינדיבידואלי. משמע, על פי ההשקפה הפרוטסטנטית, בסוגיה זו ייתכנו דעות נוצריות שונות, שכולן עולות בקנה אחד עם האמונה הנוצרית. ענפים מסוימים במסורת הפרוטסטנטית גורסים כי המעמד הרשמי של בן-אדם נרכש בהדרגה, ולכן ייתכן כי אינו קיים בעובר המוקדם.
בפרסומיהם האחרונים{{מקור}} גורסים הסינודים של "הכנסיות הנוצריות המאוחדות" (General Synod of the United Church of Christ), כי על אף שהטרום-עובר האנושי ראוי לכבוד על שום הפוטנציאל שלו להתפתח לכדי בן-אדם – הרי שאין דינו כדין בן-אדם. מכאן, שיש לקדם את תהליך נטילת תאי גזע מעוברים מוקדמים, לרבות יצירת עוברים באמצעות העברת גרעין, ואף להפנות כספי ציבור למטרה זו, ובה בעת לפתוח את הנושא לדיון ציבורי ער, הנחשב לתהליך מהותי של האמונה הדתית. חוסר הבנה מצד הציבור יהיה בעוכריו של המדע. אין לקיים מחקר באמצעות מימון פרטי שלא במסגרת תחיקה ותקנות, ויש לוודא כי האחריות עליו תהיה במסגרת לאומית. יש לספק צידוק למטרות המחקר תוך הדגשת התועלת למדע ולרפואה והדאגה לצדק חברתי. הפרוטוקול המחקרי יבטא יחס של כבוד כלפי העובר. על פי השקפות פרוטסטנטיות אחרות, הסכנה שבזילות חייו של בן-האנוש החלש ביותר, קרי העובר, גדולה מכל תועלת אפשרית: במילים אחרות, מוטב להימנע או למצוא דרכים אחרות להשיג את המטרה.
דו"ח הוועדה המייעצת הלאומית לענייני ביו-אתיקה בארצות הברית National Bioethics Advisory Committee ,NBAC)), הפורש את העמדות הפרוטסטנטיות השונות, מתייחס גם אל השקפות קתוליות-רומיות בארצות הברית, כדוגמת השקפתה של התאולוגית מרגרט א. פרלי מאוניברסיטת ייל, אשר קוראת ל"חזרה לעמדה הקתולית בת מאות השנים, שלפיה זכאותו של העובר למעמד אישי מחייבת מידה מסוימת של התפתחות"{{מקור}}. בהתחשב בכך שהמדע יכול לתרום ל"תהליך מתמשך של הבחנה הנותר נאמן לערכים תאולוגיים ומוסריים", היא מוסיפה כי "ממחקרים אמבריולוגיים עולה שההפריה ('ההתעברות') היא כשלעצמה 'תהליך' ולא 'רגע', וכי במחקרים מסוג זה יש משום ביסוס לדעה, כי בשלביו הראשונים (לרבות שלב הבלסטוציסט, שבו מוצאים תאי גזע לצורכי מחקר), העובר אינו אינדיבידואל במידה המאפשרת נשיאת כובד המשקל המוסרי של היותו אדם". השקפות על השינוי בעובר והידיעה כי זיגוטה אחת יכולה להפיק תאומים אינן עולות בקנה אחד עם הענקת "אינדיבידואליות" לפני יצירת התכונה הראשונית. מכאן ש"לדידם של מספר הולך וגדל של תאולוגי מוסר קתוליים, העובר בשלביו המוקדמים (לפני התפתחות התכונה הראשונית או ההשרשה) אינו נחשב לישות אנושית אינדיבידואלית בעלת פוטנציאל אינהרנטי להתפתחות לכדי בן-אדם". על פי השקפה זו, אין פסול בשיבוט רפואי לצורכי השתלות אוטולוגיות מבוססות תאי-גזע, ובלבד שלא יהיה לצורכי רבייה.
שורה 184:
|-
| היתר הפקת תאי גזע עובריים ומחקרם אך ורק מעוברים שנוצרו מלכתחילה לצורך טיפולי פוריות
| ישראל, יפן, קנדה, פינלנד,
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| היתר הפקת תאי גזע עובריים ומחקרם מעוברים שנוצרו לצורך טיפולי פוריות או למטרות מחקר
| |||