סוניה שץ – הבדלי גרסאות

משפחתה של שץ הייתה משפחה שומרת מסורת, אמידה ו[[ציונות רוויזיוניסטית|רויזיוניסטית]]. אביה, מאיר פוצ'פובסקי, היה סוחר יערות שעשה את רוב זמנו מחוץ לבית בפעילות מסחר ופעילות ציבורית, ואמה, ברטה לבית שרשבסקי, באה מבית אדוק וציוני. אמה נהגה לכתוב בעיתון [[הצפירה]], ודודה, [[אליעזר ליבר שרשבסקי]], היה בין הראשונים לעלות אל ארץ ישראל בשנת 1909.

בעלה של סוניה, [[גרשון שץ]] היה פעיל במסגרת "מחלקת האוהדים" של [[לוחמי חירות ישראל]] (לח"י), וביתם הפך למפקדה הארצית של הארגון, משם ניהל את פעילות הארגון מפקד הלח"י [[נתן ילין-מור]], שכתב על כך: "ביתם היה למחתרת, בית-חולים, בית החלמה, משרד, מקלט ומפלט. לא רק את חייהם הפקירו אלא גם ביתם עמד בסכנה מתמדת". בין לוחמי הלח"י שמצאו מסתור בביתם של הזוג שץ ניתן למנות את [[יצחק שמיר]] שהסתתר כשהוא מחופש ליהודי חרדי ואת [[יהושע זטלר]] שהסתתר בביתם במשך חודש וחצי לאחר רצח המתווך השבדיהשוודי [[פולקה ברנדוט]].

בשנת 1962, בעקבות פנייתה של [[חנה איכילוב]], אשתו של [[משה איכילוב]], הייתה שץ בין המתנדבות הראשונות בארגון יע"ל ([[יד עזר לחולה]]). מטרתו של הארגון היא הגשת עזרה בהתנדבות לחולים המאושפזים וסיוע לצוות הרפואי בבתי החולים. שץ ניהלה את פעילות הארגון ב[[בית החולים איכילוב]].