קרל פרידריך נאומן – הבדלי גרסאות

נאומן, בנו הבכור של המלחין הידוע [[יוהאן גוטליב נאומן]], נולד ב[[דרזדן]] ב-1797. את השכלתו המוקדמת רכש בפנימיית היוקרתית [[פפורטה]] (Pforta). בין השנים 1816 ל-1820 למד נאומן באקדמיה למכרות ב[[פרייברג]] אשר ב[[סקסוניה]], אקדמיה שאומנם הייתה קטנה אך בעלת חשיבות גדולה בתחום המינרלוגיה הודות לגאולוג הידוע [[אברהם גוטלוב ורנר]] (מת ב-1817), ואחר־כך ב[[לייפציג]] וב[[יינה]]. לאחר הפסקה של שנתיים בהם שהה ב[[נורבגיהנורווגיה]], חזר נאומן ליינה על מנת להשלים את לימודיו ולקבל דוקטורט. ב-1824 הוא הועסק כמורה בלייפציג. ב-[[1826]] הוא החליף את [[פרידריך מוס]] כפרופסור ל[[קריסטלוגרפיה]] באקדמייה בפרייברג. ב-[[1835]] הוא התמנה לפרופסור לגאוגנוזיה (מונח שטבע אברהם ורנר והוא זהה כיום לגאולוגיה) בפרייברג, וב-[[1842]] הוא התמנה לפרופסור לגאוגנוזיה ומינרלוגיה ב[[אוניברסיטת לייפציג]]. בפרייברג הוא עסק בהכנת מפות גאולוגיות של [[סקסוניה]], שאותן הכין בעזרתו של [[ברנהרד פון קוטה]] (Bernhard von Cotta) ב-[[1846]]. נאומן פרש מההוראה ב-1870 ועבר לדרזדן. הוא מת ב-26 בנובמבר 1873.

נאומן היה אדם בעל ידע אנציקלופדי, מורה שידע להעביר הרצאות באופן ברור ובצורה שוטפת. בראשית דרכו ([[1821]] – [[1822]]) הוא תייר ב[[נורבגיהנורווגיה]], ותצפיותיו מארץ זו, כמו גם ספריו הבאים על קריסטלוגרפיה, מינרלוגיה, ו[[גאולוגיה]] יצרו את המוניטין שלו זכה. בשנת 1844 גילה נאומן על ה[[פורפיר]] של הרי הוהבורג סימני [[שחיקה (גאולוגיה)|שחיקה]] של [[קרחון|קרחונים]] ובכך ייסד ביחד עם שארל אדולף מורלו את תורת הקיפאון (התקרחות) הפנים-יבשתית, שהייתה לבסיס של מדע ה[[גלציולוגיה]] (חקר הקרחונים). הוא זכה ב[[מדליית וולאסטון]] מ[[החברה הגאולוגית של לונדון]] ב-[[1868]]

*"תרומות לידע על נורבגיהנורווגיה" (Beiträge zur Kenntnis Norwegens{{כ}}, 2 כרכים), 1834