מין ואופי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיווג תבניות עדכון/השלמה* |
מ בוט החלפות: הימנעות |
||
שורה 18:
אפשר לחלק לשניים את השימוש בדעותיו של אוטו ויינינגר מצד ה[[אנטישמיות|אנטישמים]]. האחד - ניצול משנתו להגדרה מדעית של האופי השלילי היהודי. השני - שימוש בהתאבדותו של ויינינגר כדוגמה לשנאה יהודית עצמית, ולפיכך כדוגמה לאי אפשרות הקיום המשותף בין היהודים לחברה.
הפילוסוף היהודי [[תיאודור לסינג]], אשר נרצח על ידי ה[[נאצים]] בשנת [[1933]], ניסה להסביר בספרו "השנאה היהודית העצמית" את יחסו של ויינינגר כלפי היהדות. לפי לסינג, ויינינגר הפך לקורבן של הרעיון שהנפש קובעת את אופי האדם - כפי שנאמר בספרו, גם האישה וגם היהודי סובלים מנטיות לפחד
ספרו של ויינינגר היה מאוד פופולרי בתחילת [[המאה ה-20]], ופופולריות זו תרמה רבות לפיתוח רעיונות אנטישמיים בשליש הראשון של המאה. אחת מהדוגמאות הבולטות לכך היא [[תיאודור פריץ]], כתב ומייסד [[הוצאה לאור]] אנטישמית "HAMMER", אשר חי בעיר [[לייפציג]]. פריץ השתמש רבות בקטעים מ"מין ואופי" ב-"Jüdische Selbstbekenntnisse" ("חשיפה עצמית יהודית", [[1929]]). שתי מהדורות של ספרו כללו 14 ציטוטים מויינינגר. פריץ התאים את הציטוטים לשימושו - למשל, בשנת 1943 הוא השמיץ קביעה שלילית של ויינינגר על האישה בהקשר לנשים האריות - וזאת כיוון שהנאצים תקפו את הרעיונות האנטי-פמיניסטיים של ווינינגר, שלטעמם חצצו בין הגבר הארי לאישה הארית.
|