זיזיניו – הבדלי גרסאות

זיזיניו נולד ב[[ניטרוי]] שב[[ריו דה ז'ניירו]]. בשנת [[1939]] נסע להיבחן ב[[פלמנגו (כדורגל)|פלמנגו]], ממועדוני הכדורגל הבכירים במדינה. הוא התקבל לקבוצה לאחר שהחליף באחד מהמשחקים את כוכב הקבוצה, [[לאונידס דה סילבה]], עשר דקות לפני הסיום, והספיק להבקיע שני שערים. לאחר עזיבתו של לאונידס הפך זיזיניו לשחקן המרכזי של פלמנגו, והצעיד את הקבוצה לשלוש זכיות רצופות ב[[אליפות ריו דה ז'ניירו בכדורגל|אליפות הקריוקה]], בשנים [[1942]] עד [[1944]]. החל מ-1942 כיכב זיזינו גם במדי [[נבחרת ברזיל בכדורגל|נבחרת ברזיל]]. יש הטוענים כי חוליית ההתקפה של ברזיל ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]], בה שיחק זיזינו לצד שחקנים כמו [[ז'איר דה רוזה פינטו|ז'איר]] ו[[אדמיר]], הייתה אחת מהטובות בהיסטוריה.{{הערה|1=Museu dos Esportes, [http://www.museudosesportes.com.br/noticia.php?id=1262 Album dos saudosistas - Jair da Rosa Pinto]}} אולם, בשל [[מלחמת העולם השנייה]] לא עלה ביכולתה של הנבחרת להפגין את כשרונה על הבמה העולמית. זיזיניו היה שותף לזכיית הנבחרת ב[[גביע רוקה]] ב-[[1945]] - מפגש מסורתי בו התמודדה מול {{נבחרת|ארגנטינה}} - וב[[קופה אמריקה]] בשנת [[1949]].

 

 

ברזיל הייתה זקוקה ל[[תיקו]] בלבד במשחק האחרון, שהתקיים מול [[נבחרת אורוגוואי בכדורגל|נבחרת אורוגוואי]] ב[[מרקאנה]], אולם הפסידה ולא הצליחה לזכות בגביע. ההפסד הפך עבור הברזילאים לטרגדיה לאומית, שקיבלה את הכינוי "אסון המרקאנה", וזיזיניו עצמו נפגע קשות מאובדן הזכייה.{{הערה|שם=guardian}} לאחר שהבקיע 146 שערים במשך 12 שנות משחק בפלמנגו, בראשית [[1951]] הועבר זיזיניו ל[[בנגו (כדורגל)|בנגו]] בניגוד לרצונו. במשך תקופתו בקבוצה הוא לא הגיע להישגים משמעותיים, והושאר מחוץ לסגל הנבחרת שהשתתפה ב[[מונדיאל 1954|גביע העולם ב-1954]], בין היתר בשל ביקורת רבה שהעביר על מנהלי [[התאחדות הכדורגל הברזילאית]]. ב-[[1957]] עבר זיזיניו ל[[סאו פאולו (כדורגל)|סאו פאולו]] במדיה שב להפגין את יכולתו המרשימה, והוביל את הקבוצה לזכייה ב[[אליפות סאו פאולו בכדורגל|אליפות הפאוליסטה]] באותה שנה. אולם, הוא דחה הזמנה להשתתף עם הנבחרת ב[[מונדיאל 1958|טורניר הגביע העולמי]] שנה מאוחר, על מנת לפנות מקום בסגל לשחקנים צעירים.