מונרכיה נבחרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ בוט החלפות: נורווגי, שווד\1
שורה 5:
כיום הממלכות שבהם מתקיימת מלוכה נבחרת הן [[מלזיה]] שבה המונרך נבחר לתקופה של חמש שנים מבין תשעת ה[[סולטאן|סולטאני]]ם שמכהנים ברחבי המדינה (תואר הסולטאן עצמו עובר בירושה). ב[[קמבודיה]] המלך נבחר לכל תקופת חייו מנסיכים בני משפחת המלוכה. את ה[[אפיפיור]], מונרך [[קריית הוותיקן]], בוחרים [[מועצת הקרדינלים]] במועצת ה[[קונקלווה]].
 
קיימות דוגמות לשימוש בכלי הבחירה במונרכיות שבהם הכתר עובר בירושה בדרך כלל. לאחר פירוק [[האיחוד השבדיהשוודי-נורבגינורווגי]] ממשלת נורבגיהנורווגיה החליטה להציע את הכתר ל[[הוקון השביעי, מלך נורבגיהנורווגיה|נסיך קארל מדנמרק]] שהתנה את הסכמתו לקבל הכתר בעריכת [[משאל עם]] בקרב אזרחי נורבגיהנורווגיה על שיטת הממשל הרצויה למדינה הצעירה, לאחר שהוחלט על המשך המונרכיה קארל הפך למלך (תחת השם הוקון השביעי) וצאצאיו קיבלו את הכתר כמקובל במונרכיה העוברת בירושה.
 
ב[[בריטניה]] המונרכיה עוברת בירושה אולם [[הפרלמנט של בריטניה]] הוא בעל הזכות להתערב בסדר הירושה, דבר זה נעשה פעמיים בהיסטוריה הבריטית, ב-1689 לאחר [[המהפכה המהוללת]] שהפרלמנט [[חוק הזכויות 1689|פסק]] שהימלטותו של [[ג'יימס השני, מלך אנגליה]] מהמדינה כמוה כהודעת התפטרות מתפקידו והציע את הכתר ל[[מרי השנייה, מלכת אנגליה|מרי]] ו[[ויליאם השלישי, מלך אנגליה|ויליאם]] אף על פי ש[[ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט|ג'יימס, נסיך ויילס]] היה לפני אחותו מרי בסדר הירושה ו[[אן, מלכת בריטניה|הנסיכה אן]] הקדימה את גיסה בסדר הירושה. בפעם השנייה כאשר היה ברור שלמלכה אן לא יהיו יורשים פרוטסטנטיים הפרלנט חוקק את [[חוק ההסדר 1701]] ונישל מסדר הירושה כחמישים טוענים לכתר קתוליים וקבע שמעתה ואילך המלוכה תיכון בידי [[סופיה מהנובר]] וצאצאיה.