אריק השישי, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

|מקום פטירה=רוסקילדה, [[דנמרק]]

|מפלגה=

|בן-זוג=

|אתר אינטרנט=

הצעד הראשון של הממשל החדש היה ליישב את פרשת הרצח של המלך לשעבר על ידי בית משפט שהתכנס בחג ה[[פנטקוסט]] של שנת [[1287]] בנייבורג. 27 אצילים מונו להחליט במקרה. הנאשמים הראשיים היו מרשל סטיג אנדרסון ויקוב נילסן, רוזן הלנד, יחד עם שבעה אחרים. לאחר יום אחד של דיונים, מצא בית המשפט את כולם אשמים. רכושם והכנסותיהם חולטו והם הוגלו מדנמרק. אפילו ה[[אפיפיור]] היה מעורב כאשר הוא הטיל [[נידוי (נצרות)|נידוי]] על הנאשמים.

 

 

 

===תקופת בגרותו===

באותה עת התגלע סכסוך כנסייתי בשל שאיפותיו של הארכיבישוף החדש של לונד, ינס גרנד, שתמך בפורעי החוק, קרובי משפחתו, למרות שבועתו לתמוך במלך. מרגע שבחירתו אושרה על ידי האפיפיור, חזר בו הבישוף ינס משבועת האמונים שלו. "אין זה חשוב בעיני אם הדוכס ולדמר, יהודי, טורקי, עובד אלילים, או השטן בעצמו יהיו מלך דנמרק, מלבד שלא יהיו אלה אריק או אחיו כריסטופר", הוא אמר. הבישוף ינס הרחיק לכת עוד והעניק חלק מאדמות הכנסייה בהונדהלס לגולים כדי שיבנו שם מבצר והנעים את זמנם על שולחנו בגלוי. המלך לא היה יכול לשאת זאת וב-[[1294]] הוא הורה על מעצרו של הבישוף ינס. הארכיבישוף נשלח אל הדוכס כריסטופר כלוא בשלשלאות להיכלא במגדל האפל של סובורג. לאחר כמה חודשים של שהייה בתנאים מחרידים, שלח המלך שליח לבישוף ינס לבדוק אם הוא מוכן להישבע שוב שבועת אמונים ולהבטיח שלא יחפש נקמה על מאסרו. "במקום להיעתר לבקשה זו, הייתי מוכן שהמלך יבתר את גופי נתח אחר נתח מאשר להיכנע לפקודותיו", השיב הבישוף. לאחר שנתיים בתנאי כליאה קשים, הצליח הבישוף ינס להמלט בסיועו של עובד המטבח. הוא נמלט ישירות ל[[רומא]] כדי לשטוח את טענותיו לפני הכס הקדוש. האפיפיור מיד הטיל נידוי על המלך וחרם על כל דנמרק עד שהממלכה תשלם לבישוף ינס סכום של 49,000 מארקים של כסף. דנמרק לא הייתה מסוגלת לגייס סכום כסף כזה והחרם עליה נמשך ארבע שנים נוספות. ב-[[1302]] כתב אריק השישי לאפיפיור בקשת מחילה עבורו ועבור ממלכתו. כשהוא מבטיח לעשות כל דבר שיבקש האפיפיור, השפיל אריק את עצמו בפומבי. האפיפיור [[בוניפקיוס השמיני]], בתיווכו של המלומד מרטין מדקיה, הסכים להפחית את הקנס ב-80%, החרם והנידוי הוסרו והארכיבישוף ינס קיבל תפקיד אחר שישאירו הרחק מיורשו של המלך אריק.

 

 

ב-[[1312]] הכה את דנמרק רעב כבד וכאשר דרש אריק שיגבו מסים באותו היקף כבעבר, מרדו איכרי זילנד. אריק דיכא את המרד באכזריות ותלה מאות איכרים מסביב ל[[קופנהגן]]. בשנה שלאחר מכן, באסיפה שהתכנסה בויבורג, הכריזו האיכרים והאצילים על מרד כנגד אריק. אלה שסירבו לסייע למורדים נתלו על קורות גגות בתיהם. אריק דיכא את המרד בסיועם של [[שכיר חרב|שכירי חרב]] גרמנים. הוא החל בבנייתו של מעגל מצודות באמצעות עבודות כפייה, אחד העונשים שהוטלו על המורדים. האצילים שהשתתפו במרד הוגלו או הוצאו להורג ורכושם הוחרם לטובת הכתר. ארבע מצודות כאלו נבנו: ביגהולם בהורסנס, קאלו מצפון ל[[אורהוס]], בורוגבולד בויבורג ואולסטרופ ממזרח לסטורר. נילס ברוק הוצא להורג על כך שהסתיר את רנה יונסן שסייע לאלה שרצחו את אביו אריק.

כינוי של אריק השישי, Menved , הוא נושא שזכה להרבה דיונים. הסבר עממי הוא שמדובר על ראשי תיבות של נוסח השבוע שהיה חביב עליו: ved alle hellige mænd ("בשם כל האנשים הקדושים"). הסבר אחר לקוח מהמילה הדנית העתיקה menvett ("ציפור המבשרת את הרעות").

==נישואין ומשפחה==

 

==קישורים חיצוניים==