עריץ – הבדלי גרסאות

'''עריץ'''- או '''משטר עריצות''' הוא שלטון של אדם יחיד העומד בראש קבוצה מצומצמת יחסית שכופה את עצמה על השלטון ועולה בדרך כלל מתוך מצב של חוסר סדר במדינה. העריצות יוצרת סביבה מנגנוני הגנה שנאמנים לשלטון ותלויים בו, והשליט משתמש בהם כדי לזרוע טרור ופחד וכך להביא לצייתנות העם. לעריצות אין אידאולוגיה מסודרת, אך היא מתקיימת על ידי הפעלת מנגנונים פסיכולוגים רבי עצמה כשהעריצים מציגים את עצמם כמגנים על העם מפני סכנה קיומית שאורבת למדינה אותה השליט הודף, בניגוד למשטר [[טוטליטרי]] לעריצות יש תמיכה נמוכה מאוד בעם והעריץ משליט את עצמו בכוח ובעזרת תלות נפשית קשה מאוד: מצד אחד טרור ופחד, מצד שני העריץ לכאורה מגן על העם מפני סכנה גדולה בהרבה אותה הוא יכול לעצור בשל כוחו הבלתי מוגבל. דוגמאות למשטרי עריצות בעבר ובהווה: [[מועמר קדאפי]], [[בשאר אל אסד]], [[סאדם חוסיין]], החונטה הצבאית [[בורמה|במיאנמר]], [[עומר אל-בשיר]] ב[[סודאן]], [[אלכסנדר לוקשנקו]] ב[[בלארוס]], [[רוברט מוגאבה]] ב[[זימבבואה]], [[ספרמורט ניאזוב]] ב[[טורקמניסטן]], [[אסלאם קרימוב]] ב[[אוזבקיסטן]], [[אידי אמין]] ב[[אוגנדה]], [[סלובודן מילושביץ']] ב[[סרביה]] החונטות הצבאיות בדרום אמריקה בשנות השבעים והשמונים.

 

 

==הבדלים בין משטר טוטליטרי לעריצות ושיטות שליטה==

 

 

'''פולחן אישיות''' : במשטר טוטאליטרי הדיקטטור הוא מנהיג בעל סמכות עליונה בכל ענייני המדינה והוא מפאר את שמו בשם האידאולוגיה ובנוסף אליה, אך הוא תמיד מציב את האמונה כעליונה ביותר. פולחן האישיות נועד לגרום לעם לציית להשקפה ולגייס את תמיכת ההמונים, בעוד שהמנהיג מבטיח שהשליטה הבלעדית שלו היא חלק מהתורה והיא תביא להגשמת האידאולוגיה ותיתן לעם התעלות, אוטופיה וגאולה : למשל [[היטלר]] הוא הפירהר אך התורה הנאצית היא העליונה והנשגבת ביותר, כך גם [[סטלין]] טיפח פולחן אישיות אך פעל לכאורה בשם אידאולוגיה "קומוניסטית" (ראו [[סטליניזם]]).