הכנסייה האורתודוקסית הסרבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מיטרופוליט - לדעתי עדיף - כך אומרים בכל השפות של העמים הנוצרים האורתודוקסיים, מטרופוליט זה מאוד אנאכרוני
שורה 8:
היא הכנסייה העיקרית ב[[סרביה]] וב[[מונטנגרו]], והשנייה בגודלה ב[[בוסניה והרצגובינה]] וב[[קרואטיה]].
 
רוב מאמיניה מרוכזים בסרביה (84% מהתושבים) וב[[רפובליקה סרפסקה]] (88% מהתושבים) שהיא חלק מהמדינה הפדרטיבית של [[בוסניה והרצגובינה]]. בנוסף רוב תושביה של מונטנגרו משויכים לכנסייה זו. הכנסייה הסרבית האורתודוקסית מאורגנת ב[[מטרופוליט|מטרופוליותמיטרופוליות]] ו[[אפרכיה|אפארכיות]], קודם כל בסרביה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, [[קרואטיה]], וכן בארצות שכנות נוספות - [[סלובניה]],[[רומניה]] (חבל [[באנאט]]) ו[[הונגריה]], ובמקומות רבים בעולם שבהם חיים מהגרים סרבים (מערב אירופה, לרבות [[גרמניה]], [[אוסטריה]], [[שוודיה]], וכן [[ארצות הברית]],[[קנדה]], [[אוסטרליה]] וכו').
 
בראש הכנסייה הסרבית האורתודוקסית עומד פטריארך סרביה, בימינו הפטריארך איריניי (גברילוביץ'), הנחשב הראשון בין שווים בקרב מאמיני הכנסייה.
שורה 16:
במאה ה-14 מעמדה הועלה לדרגת פטריארכיה, שנודעה מאוחר יותר כפטריארכיה של פץ' ([[1346]]).
במאה ה-18 השלטון העות'מאני ביטל את הפטריארכיה הסרבית.
הכנסייה הסרבית האורתודוקסית המודרנית המאוחדת הוקמה מחדש בשנת [[1920]] על ידי איחוד הפרטיארכיה של קרלובצי, המטרופוליההמיטרופוליה של בלגרד והמטרופוליהוהמיטרופוליה של מונטנגרו.
 
הכנסייה הסרבית האורתודוקסית מתגאה להיות מופקדת על שמירת [[שריד מקודש|שרידים מקודשים]] חשובים למאמינים הנוצרים, כמו ידו הימנית של [[יוחנן המטביל]], יד וחלקי גולגולתו של [[גאורגיוס הקדוש]], קטעים מ[[צלב|הצלב הקדוש]], אצבע של [[פאראסקבה האדוקה]], גופתו של [[וסילי הקדוש מאוסטרוג]] ואחרים.
שורה 57:
ממלכתו של סטפאן דושאן סיפחה את כל השטח שהשתטייך לארכיבישופות של אוחריד. רק את זלחומיה הפסידה לטובת ה[[בוסנים]]. חצי האי פליישאץ והעיר סטון אולצו לשלם מס שנתי למלך הסרבי לטובת המנזר הסרבי "הארכנגל הקדוש" ב[[ירושלים]]. דושאן תכנן להכתיר את עצמו לקיסר (צאר) והיה צריך להקים בממלכתו מוסד כנסייתי שישמש משקל נגד מול [[פטריארך קונסנטינופול|הפטריארך של קונסטנטינופול]]. המסורת תמכה באיחוד הישות הטריוטוריאלית עם ישות כנסייתית. בשנת [[1346]] מינה המלך את הארכיבישוף של פץ' יואניקיה השני בתפקיד פטריארך של פץ'. כעבור 7 ימים בלבד כבר הכתיר הפטריארך החדש ב[[סקופיה]] את סטפאן דושאן ל"קיסר הסרבים והיוונים" (היוונים נקראו "רומיים", כלומר "ביזנטים"). כל זה בתאום עם הפטריארך הבולגרי ב[[וליקו טרנובו|טרנובו]], עם הארכיבישוף של אוחריד ועם נזירי [[אתוס]] אך בלי אישור הפטריארך קליקסטוס של קונסטנטינופול.
 
הקמת הפטריארכיה בפץ' לא שינתה בהרבה את המצב בכנסייה. האוטוקפליה של ארכיבישוף אוחריד נותרה בכנה, גם מנזרי אתוס שמרו את הפריבילגיות שלהם. הבישופים בסקופיה, פריזרן, זטה וברשקה הועלו למעמד של {{ללא החלפה[[מטרופוליט|מטרופוליטים}}מטירופוליטים]]. [[מנזר לסנובו]] הפך למושב של בישופות חדשה בחסות המטרופוליה של סקופיה. בראש האפרכיות היווניות המסופחות בדרום התמנו בישופים נאמנים למלך הסרבי. זכויות הכמורה לא נפגעו.
 
בשנים [[1349]] ו[[1354]] הוצא ספר החוקים של סטפאן דושאן - זקוניק דושאנוב" שכלל הוראות חשובות בנוגע לפטריארכיה. כמו בקושטא, הפטריארך של פץ' נבחר על ידי מועצה מורכבת מנציגי הכנסייה ומן הקהילה, בעצה אחת עם המלך. הבישופים נבחרו על ידי סינוד.
שורה 83:
 
===הפטריארכיה בקרלובצי===
בתקופה זו עוד נוצרים סרבים המירו דתם לאסלאם כדי להתחמק מהמסים הכבדים שהטילו עליהם הטורקים כתגמול על מרידותיהם וההתנגדות העיקשת. אחרים נמלטו עם מנהיגיהם לשטחים שבליטת המונרכיה ההבסבורגית, בהן הבוטחה להם אוטונומיה. מושב הארכיבישופים הועבר מפץ' לסרמסקי קרלובצי, תחת שליטה אוסטרית. המטרופוליההמיטרופוליה הסרבית החדשה בקרלובצי הכריזה עצמה פרטריארכיה בשנת [[1848]].
 
==הכנסייה אחרי חידוש עצמאותה של סרביה במאה ה-19==
===פיצול לשלוש===
[[קובץ:PatriarchensitzBelgrad.jpg|שמאל|250px|בניין הפטריארכיה הסרבית בבלגרד|ממוזער]]
אחרי תחיית העצמאות של סרביה בהתחלת [[המאה ה-19]] קמה מחדש ארכיבישופות אורתודוקסית עצמאית בבלגרד, בירת המדינה. היא הפכה לאוטוקפלית בשנת [[1879]],שנה אחרי שהמעצמות הכירו ב[[ועידת ברלין]] (1878) בעצמאות סרביה. אולם בעקבות המצב הגאו-פוליטי בבלקן הכנסייה הסרבית נשארה מפוצלת. לצד הארכיבישופות של בלגרד, שנודעה בשם ה"מטרופוליהמטירופוליה של בלגרד" פעלו במקביל הבישופות של סרמסקי קרלובצי בוויבודינה ודרום הונגריה, תחת השלטון האוסטרי ואחר כך-אוסטרו-הונגרי, הארכיבישופות או המטרופוליה של נסיכות מונטנגרו, והכנסייה הסרבית אורתודוקסית בבוסניה-הרצגובינה ודלמטיה. אחרי [[1878]] עם כיבוש בוסניה-הרצגובינה על ידי [[אוסטרו-הונגריה]], כנסייה אחרונה זו הועמדה בחסות הארכיבישופים הרחוקים של [[בוקובינה]] ו[[גליציה]]. המטרופוליה של צטיניה במונטנגרו ראתה עצמה יורשת של הפטריארכיה של פץ' וראשיה, {{לא החלפה|המטרופוליטים}} הקרויים "ולדיקה" נקראו גם "אקסארכים של הכס של פץ'"
 
==הפטריארכיה הסרבית -אחרי 1920==
שורה 131:
ישנם עוד שני סמינרים תאולוגיים של הכנסייה בבלגרד וב[[ליבטיוויל]], [[אילינוי]], ב[[ארצות הברית]], עוד מכון תאולוגי בבלגרד ועוד אקדמיה תאולוגית בפוצ'ה.
 
החל משנת [[2010]] הפטריארך של הכנסייה הסרבית הוא איריניי, הנושא גם את התארים של מטרופוליטמיטרופוליט של בלגרד וסרמסקי קרלובצי וארכיבישוף של פץ'. לסרבים הרבים החיים ב[[גרמניה]], [[אוסטריה]] ו[[שווייץ]] יש בישוף משלהם, בימינו סרגייה קאראנוביץ' שמושבו ב[[הילדסהיים]] ומינכן, והוא עומד בראש הדיוקסיה של מרכז אירופה.
 
הכנסייה הסרבית האורתודוקסית היא חברה ב[[מועצת הכנסיות העולמית]].