ועידת מדריד (1991) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לאחר הוועידה: עריכה קלה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==רקע==
[[
רעיון הוועידה הבינלאומית הועלה עוד בתקופת ממשלו של [[רונלד רייגן]] על ידי [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] דאז [[ג'ורג' שולץ]], אך נדחה על ידי ממשלת ישראל בראשות [[יצחק שמיר]], שנקטה בעמדה המסורתית של ישראל הקוראת למשא ומתן ישיר עם מדינות ערב.{{ש}}
בעקבות [[מלחמת המפרץ הראשונה]], סבר הממשל האמריקאי כי שיתוף הפעולה שבין [[ארצות הברית]] ו[[מדינות ערב]], ועמידתה של ישראל מן הצד, ללא תגובה צבאית, בשעה שנורים עליה טילים, על מנת שלא למוטט את הקואליציה, יוצרים אווירה חדשה, שתאפשר את קידומו של המשא ומתן המדיני, וכי השעה כשרה לכינוסה של ועידה בינלאומית לשלום, שתנצל את "חלון ההזדמנויות" שנפתח.{{ש}}
[[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] (האב) ו[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] הפעלתן [[ג'יימס בייקר]] החלו בלחץ מאסיבי. לאחר דיונים בין הממשל האמריקאי
==הוועידה==
שורה 19:
==לאחר הוועידה==
ועידת מדריד היוותה נקודת מפנה היסטורית ביחסי ישראל - מדינות ערב. הייתה זו הפעם הראשונה בה מדינות ערב (למעט מצרים) הכירו בישראל והסכימו לקיומה. הועידה הובילה למהלך
השיחות בוושינגטון התקיימו בשלוש משלחות ישראליות נפרדות: משלחת ישראלית בראשותו של [[אליקים רובינשטיין]] מול משלחת ירדנית-פלסטינית; משלחת ישראלית בראשותו של [[יוסי בן אהרון]] מול משלחת [[סוריה|סורית]], ומשלחת ישראלית בראשותם של [[יוסף הדס]] ו[[אורי לוברני]] מול משלחת לבנונית.
| |||