תפילה לשלום המדינה – הבדלי גרסאות

התפילה פורסמה לראשונה ב[[עיתון]] "[[הצופה]]" מיום שני, ט"ז אלול ה'תש"ט, [[20 בספטמבר]] [[1948]] ובעיתון "[[הארץ]]" יום לאחר מכן{{הערה|שם=רפל|1=‏[[יואל רפל]], [http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6360 תפילה מיוחסת בת שישים], [[מקור ראשון]] ‏19.9.2008.}}{{הערה|שם=רפלקורן|1=[[יואל רפל]], [http://www.korenpub.com/pdf/YHmahzor.pdf?utm_source=Koren_Mailinglist&utm_medium=Newsletter&utm_campaign=Koren_Independance_day_2013 זהותו של מחבר התפילה לשלום המדינה], מאמר נספח למחזור ליום העצמאות בהוצאת [[קורן ירושלים]].}}.

זמן אמירת התפילה נקבע לשלב שבין סיום [[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]] להחזרת [[ספר תורה|ספר התורה]] למקומו ב[[ארון הקודש]], לפי מנהג קהילות אשכנז. ובבתיבבתי הכנסת הספרדיים ועדות מזרחהמזרח מקובל לאומרה בשעת הוצאת ספר התורה, בנקודה זו בתפילה מקובל היה במשך דורות להוסיף ברכות שונות, ביניהן ברכה לשליט המדינה - "[[תפילה לשלום המלכות]]" אותה היו אומרים בקהילות אירופה, ובה בקשות לשלום ה[[מונרכיה|מלכות]], המלך או ה[[קיסר (תואר)|קיסר]], יורש העצר, ומשפחתו הקרובה. ההמלצה להתפלל תפילה זו, מוזכרת ב[[מסכת {{משנה|אבות]], פרק |ג' משנה |ב'}}: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". אחרי קום המדינה היו, שלצד התפילה לשלום המדינה, קראו גם תפילה לשלום [[נשיא מדינת ישראל]], אך הדבר כמעט אינו מקובל כיום.

בתקופות שבהן שררה עוינות גדולה בין חוגים דתיים לאומיים ימניים לבין הממשלה, בעיקר בתקופה שמחתימת [[הסכם אוסלו]] ועד רצח [[רצח יצחק רבין]] וכן בזמן [[תוכנית ההתנתקות]], היו שנמנעו מלומר את התפילה, או שערכו בה שינויים שהביעו את זעמם על הנהגת המדינה. בחלק מן הנוסחים שונו המליםהמילים "שלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך" למליםלמילים המדגישות את הרצוןרצונם למנהיגים יראי אלוקיםאלוהים וישרים בראש המדינה.