ויקיפדיה

מרדכי בנט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ניקיון פרמטרים בתבנית רב*
הגהה, אאוטינג
שורה 4:
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[ה'תקי"ג]]
|מקום לידה= [[צ'ורגו]], רוזנות [[שומוג']], [[ממלכת הונגריה]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ג באב]] [[ה'תקפ"ט]]
|מקום פטירה= [[קרלסבד]], [[ממלכת בוהמיה]], [[האימפריה האוסטרית]]
|מקום פטירה=
|תאריך לידה לועזי=[[1753]]
|תאריך פטירה לועזי=[[12 באוגוסט]] [[1829]]
שורה 13:
|נושאים בהם עסק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[יעקב קצנלבויגן]], רבי [[יוסף שטיינהרט]], רבי [[יחזקאל לנדא]], רבי [[שמואל שמלקא הורוביץ]] מניקלשבורג
|תלמידיו=בניו, רבי [[ישעיה בנט]] ורבי [[נפתלי בנט (רב)|נפתלי בנט]], רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]], רבי [[יהודה אסאד]] ורבים אחרים
|בני דורו=
|חיבוריו=חדושי מהר"ם בנעט על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], שו"ת פרשת מרדכי, שו"ת גדולת מרדכי, ביאור מרדכי על [[מרדכי בן הלל|ספר המרדכי]] ועוד
}}
[[קובץ:Mikulov cemetery Rabbi Benet's tombstone.jpg|ממוזער|left|קברו של הרב מרדכי בנט (1753-1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב]]
רבי '''מרדכי בן אברהם בנט''', (או '''מהר"ם בנט)''' (ב[[יידישתקופת הביניים של העברית|כתיב שנהג אז]]: '''מרדכי בנעט;'', נקרא גםב[[לועזית]]: '''מרקוסMarkus בנדיקטBendedict'''), "מרקוס בנדיקט"; ([[ה'תקי"ג]] [[1753]] -– [[י"ג באב]] [[ה'תקפ"ט]] [[1829]]) היה רבהאב"ד שלוראש ניקלשבורג (כיום:ישיבת [[מיקולובניקלשבורג]]), רבה הראשי של ו[[מורביה]], מחשובי רבני האזור.
 
==ימיו הראשונים==
הרב בנט נולד בצ'ורגו (בפי היהודים - "שורגא") (כיום ב[[הונגריה]])שבהונגריה. אביו, אברהם ביא ([[ראשי תיבות|ר"ת]]: בן יהודה אשכנזי), היה מצאצאי ה"חכם צבי" ר' [[צבי הירש אשכנזי]], ומצד אימו הוא היה צאצא של רבינצר ל[[נפתלי כ"ץ]]. מכיוון שהרב בנט גדלשגדל מגיל חמש בבית אםסבתו מצד אמו בניקלשבורג, הוא נקרא בנט (או בנעט), כשם משפחת אמומשפחתה.
 
בילדותו נחשב [[עילוי (לימוד)|עילוי]] ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד ב[[ישיבה|ישיבתו]] של רבי [[יעקב קצנלבויגן]] ב[[איטינגן]] שב[[מחוז ביירן]]{{הערה|1=ברוב המקורות כתוב שאיטינגן היא במחוז [[אלזס]]. הרב פרבר ב"פאר מרדכי" מביא את דברי דוד פויכטוונג (בתוך: ספר היובל ל' אריה שוורץ) שבדק וגילה שאין מקום כזה באותו מחוז, ואילו במחוז ביירן היה יישוב בשם זה, ובו כיהן הרב קצנלבויגן באותה תקופה.}}. בגיל 15 עבר ל[[פירט]] (בפי היהודים - "פיורדא") ללמוד אצל רבי [[יוסף שטיינהארט]]. בגיל 18 עבר ל[[פראג]], שם למד, בין השאר, אצל ה"נודע ביהודה" רבי [[יחזקאל לנדא]]. בגיל 22 נישא לבתו של גימפל פרוסטיץ מניקלשבורג, ועבר ללמוד שם אצל רבי [[שמואל שמלקא הורוביץ]], מראשי ה[[תנועת החסידות|חסידות]] ורב המקום, אליו התקרב מאוד.▼
 
▲בילדותו נחשב [[עילוי (לימוד)|עילוי]] ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד ב[[ישיבה|ישיבתו]]בישיבתו של רבי [[יעקב קצנלבויגן]] ב[[איטינגן]]באטינגן שב[[מחוז ביירן]]{{הערהאנ|1=ברובOettingen המקורותin כתוב שאיטינגן היא במחוזBayern}} שב[[אלזסממלכת בוואריה]]. הרב פרבר ב"פאר מרדכי" מביא את דברי דוד פויכטוונג (בתוך: ספר היובל ל' אריה שוורץ) שבדק וגילה שאין מקום כזה באותו מחוז, ואילו במחוז ביירן היה יישוב בשם זה, ובו כיהן הרב קצנלבויגן באותה תקופה.}}. בגיל 15 עבר ללישיבת [[פירטפיורדא]] (בפי היהודים - "פיורדא") ללמוד אצל רבי [[יוסף שטיינהארט]]. בגיל 18 עברנסע ל[[פראג]], שם למד,קנה ביןתורה השאר, אצל ה"נודע ביהודה" רבימפי [[יחזקאלהנודע לנדאביהודה]]. בגיל 22 נישא לבתו של גימפל פרוסטיץ מניקלשבורג, ועבר ללמוד שם אצל רבי [[שמואל שמלקא הורוביץ]], מראשי ה[[תנועת החסידות|חסידות]] ורב המקום, אליו התקרב מאוד.
לפי מסורת אצל החסידים, מגיל צעיר נהג בפרישות, בתעניות ובסגפנות, עד שרבי [[זושא מאניפולי]]{{הערה|1=כך בספר התולדות שכתב בנו אבריל. ב"שרי המאה" מיוחס הסיפור לאחיו רבי [[אלימלך ליפמן מליז'נסק]].}} נזף בו על שהוא מסתגף ומאז רק צמצם במאכלו.
 
==ברבנות==
בשנת [[1778]] מונה ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[ניקלשבורג]] בימי רבנות רבי [[שמואל שמלקא הורוביץ|שמעלקא מניקלשבורג]]. לאחר מכן מונה לרב ב[[לונדנבורג]] ([[מוראביה|מורביה]]), שם כיהן שנה וחצי, וב[[ססובר]] (שוסבורג) ב[[הונגריה]], שם כיהן כשנה. בשנת תקמ"ט ([[1789]]), לאחר פטירת רבו נתקבל להיות רבה שלאב"ד ניקלשבורג ורבה של [[מורביה]] ('הרב הכולל דמדינת מעהרין'), ועמד ב[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בניקלשבורג שמנתה בשיאה כארבע מאות תלמידים. בניקלשבורג כיהן במשך 40 שנה, עד לפטירתו.
 
הרב בנט עסק כל ימיו ב[[תלמוד|ש"ס]] ו[[הלכה|פוסקים]] וגם עסק בתחומים נוספים של התורה כ"תבלין" לתלמוד, ביניהם [[מקרא]], [[קבלה]] ו[[דקדוק עברי]]. בתולדות ר' [[יהודה אסאד]] אשר היה תלמיד הישיבה, מסופר כי קיבל רשות מרבו ללמוד [[קבלה]].
 
הרב היה בקיא בחכמות חיצוניות, ביניהן [[פילוסופיה]], [[אסטרונומיה]] ו[[מתמטיקה]]. הוא הרבה לקרוא בביאור של [[משה מנדלסון]], מתוכו שיבח בעיקר את תרגומו של [[נפתלי הירץ וייזל]] ל[[ספר ויקרא]], ועודד את תלמידי הישיבה ללמוד ממנו גרמנית ולהשתלם בידיעות כלליות. אף שלא היה איש [[תנועת ההשכלה]] ממש והוסיף לראות בחינוך כזה תוספת בלבד, היה בעל גישה חיובית לאגף המתון שלה.{{הערה|Michael Miller, '''Rabbis and Revolution: The Jews of Moravia in the Age of Emancipation''', Stanford University Press, 2010. עמ' 80-82; Michael K. Silber. '''[http://www.academia.edu/3219736/ The Historical Experience of German Jewry and its Impact on Haskalah and Reform in Hungary]'''. עמ' 114-117.}}}
הרב התנגד ללימוד חכמות חיצוניות באופן עקרוני, אך בשל תפקידו כרב הקהילה, אשר בשמה עמד לפני המלך והשרים, היה עליו להשתלם בחכמות אלו.
נאמר עליו כי תוך זמן לא רב היה בקיא בין השאר ב[[פילוסופיה]], [[אסטרונומיה]] ו[[מתמטיקה]]{{הערה|1=על פי תולדות הרב שכתב בנו (עמ' 19 במהדורת תרפ"ט), שם נכתב כי למד לשם כך את הספר [[מורה נבוכים]]. באינצקלופדיה אוצר ישראל נטען שהיה בקיא גם בכתבי [[משה מנדלסון]] (אבי [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]], ממנה התפתחה [[יהדות רפורמית|תנועת הרפורמה]], נגדה נלחם).}}.
 
הרב היה בעלנתין קשריםצייתן טוביםשל עם המלךהקיסר [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ הראשון קיסר אוסטריה]]{{הערה|1=ידוע גם בתור פרנץ השני, קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]].}}, ואףלכבודו כתבחיבר [[תפילה (יהדות)|תפילה]] לכבודו אחרילאחרי דיכוי המרד ב[[איטליה]] בשנת [[1820]].{{הערה|1=התפילה מועתקת בתוך "תולדות מוהר"ר מרדכי בנט". על הסיבות לקשר הקרוב ראו ב"פאר מרדכי".}}.
 
בסוגיית חינוך החובה, שנכפה על ידי הממשל הקיסרי כעשור לפני היבחרו לכהונה, הקפיד לא לקומם את השלטונות אך השתדל לפקח על התוכן. יחסו הפתוח למדי לעניין הוביל לאהדה רבה כלפיו מחוגי המשכילים. ההיסטוריון מייקל ל. מילר ציין כי היה טרוד בהרבה מרבנים שנחשבו פוסקים מקילים מדי בעת שסמכות הדת נשחקה בהתמדה. הוא נודע בתפקיד המרכזי שמילא בשלוש פרשות כאלה: פרשת [[בשמים ראש]] מ-1793, סכסוכיו המתמידים עם הרב ההונגרי [[אהרן חורין]] וחיכוך דומה לאורך השנים עם הרב בנימין זאב רפפורט ("שמלת בנימין"), שנחשב גם הוא כמקל מדי. היה שותף ל[[ריב ההיכל]] ב-1818 נגד ניצני ה[[יהדות רפורמית|רפורמה]]. הוא שלח שלוש אגרות שהתפרסמו ב"אלה דברי הברית", ריכוז השו"תים נגד בית-הכנסת הרפורמי החדש. בעוד שאחרים שללו את החידושים כשלעצמם באופן גורף, הוא ניסה למצוא טעמים לאיסור תפילה בלשון נכרי. דבר זה היה מקובל כמובן כמותר, והוא עצמו לא התנגד לו כשפורסמו תרגומי סידורים בגרמנית ב-1796 ו-1815; עם זאת, השימוש בשפה על ידי הרפורמים וההגנה על כך מיריבו האישי, הרב [[אהרן חורין]], הפכה את העניין לסלע מחלוקת. הואשלא כחת"ם סופר, שכתב במפורש שאין באמירת התפילה בגרמנית עניין של ממש ואסר זאת משום החידוש, הסתמך בנט על טיעונים סבוכים כמו הצורך לבטא כל תו, בעיקר בשמות הקודש, כדי להשיג [[כוונה (יהדות)|כוונה]] כראוי. הדבר הביא עליו את לעג מגיני ההיכל. כמו כן, כשהתלבטו כותבי "אלה דברי הברית" בשאלה על בסיס מה לאסור ניגון ב[[עוגב]], הגדיר זאת כחוקות הגויים ודעתו התקבלה ושימשה מאז.{{הערה|Michael Millerמילר, Rabbis and Revolution: The Jews of Moravia in the Age of Emancipation, Stanford University Press, 2010. עמ' 65-69.}}
 
==פטירתו==
הרב בנט נפטר בי"ג באב תקפ"ט ([[12 באוגוסט]] [[1829]]), בעת שהותו בעיירתבעיר הנופשהמרחצאות קרלסבד ([[קרלובי ואריקרלסבד]]), והוא בן 76. בתחילה [[קבורה (יהדות)|נקבר]] ב[[ליכטנשטט]] הסמוכה על תנאי שיוכלו להעבירו. משפחתו ובני עירו ניקלשבורג ביקשו להעביר את עצמותיו לעירם, שבה קבורים משפחתו ורבו הרב [[שמואל שמלקא הורוביץ|שמואל שמלקא]], אשר הרב ביקש להיקבר על ידו. אנשי ליכטנשטט התנגדו. לאחר דיון והיתר של ה[[חת"ם סופר]] ורבנים נוספים, ולאחר קבלת רישיון מהשלטונות, הועבר הקבר לניקלשבורג, באדר 1830 [http://www.hebrewbooks.org/j1023]. נאמר כי הרב מרדכי בנעט ציווה קודם מותו שאם יצטרכו דבר ישתטחו על קברו{{הערה|1=כל הפרשה מובאת ב[[שאלות ותשובות|תשובות]] החת"ם סופר, ח"ו (ליקוטים) סימן ל"ז.}}.
 
אחר פטירת ר' מרדכי מצאו שקים, אשר היה רגיל ללבוש תחת מלבושיו לשם סיגוף, ורבים רצו לקנות שקים אלו, לשם סגולה, אשר יטמינו אותם לאחר פטירתם בשקים אלו. ממכירת השקים האלו, נאסף הון רב שהספיק לפרנסת נכדיו היתומים (בני בתו, שמתה בחייו), וכן לנישואיהם.
 
בין צאצאיו: הרבנים [[אשר וייס]] ו[[דב וייס]].
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1753|מספר שנים=76}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_בנט"