מרדכי בנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית רב* |
הגהה, אאוטינג |
||
שורה 4:
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[ה'תקי"ג]]
|מקום לידה= [[צ'ורגו]], רוזנות [[שומוג']], [[ממלכת הונגריה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג באב]] [[ה'תקפ"ט]]
|מקום פטירה= [[קרלסבד]], [[ממלכת בוהמיה]], [[האימפריה האוסטרית]]
|תאריך לידה לועזי=[[1753]]
|תאריך פטירה לועזי=[[12 באוגוסט]] [[1829]]
שורה 13:
|נושאים בהם עסק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[יעקב קצנלבויגן]], רבי [[יוסף שטיינהרט]], רבי [[יחזקאל לנדא]], רבי [[שמואל שמלקא הורוביץ]]
|תלמידיו=בניו, רבי [[ישעיה בנט]] ורבי [[נפתלי בנט (רב)|נפתלי בנט]], רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]], רבי [[יהודה אסאד]]
|בני דורו=
|חיבוריו=חדושי מהר"ם בנעט על ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], שו"ת פרשת מרדכי, שו"ת גדולת מרדכי, ביאור מרדכי על [[מרדכי בן הלל|ספר המרדכי]] ועוד
}}
[[קובץ:Mikulov cemetery Rabbi Benet's tombstone.jpg|ממוזער|left|קברו של הרב מרדכי בנט (1753-1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב]]
רבי '''מרדכי בן אברהם בנט''',
==ימיו הראשונים==
הרב בנט נולד בצ'ורגו
בילדותו נחשב [[עילוי (לימוד)|עילוי]] ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד ב[[ישיבה|ישיבתו]] של רבי [[יעקב קצנלבויגן]] ב[[איטינגן]] שב[[מחוז ביירן]]{{הערה|1=ברוב המקורות כתוב שאיטינגן היא במחוז [[אלזס]]. הרב פרבר ב"פאר מרדכי" מביא את דברי דוד פויכטוונג (בתוך: ספר היובל ל' אריה שוורץ) שבדק וגילה שאין מקום כזה באותו מחוז, ואילו במחוז ביירן היה יישוב בשם זה, ובו כיהן הרב קצנלבויגן באותה תקופה.}}. בגיל 15 עבר ל[[פירט]] (בפי היהודים - "פיורדא") ללמוד אצל רבי [[יוסף שטיינהארט]]. בגיל 18 עבר ל[[פראג]], שם למד, בין השאר, אצל ה"נודע ביהודה" רבי [[יחזקאל לנדא]]. בגיל 22 נישא לבתו של גימפל פרוסטיץ מניקלשבורג, ועבר ללמוד שם אצל רבי [[שמואל שמלקא הורוביץ]], מראשי ה[[תנועת החסידות|חסידות]] ורב המקום, אליו התקרב מאוד.▼
▲בילדותו נחשב [[עילוי (לימוד)|עילוי]] ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד
לפי מסורת אצל החסידים, מגיל צעיר נהג בפרישות, בתעניות ובסגפנות, עד שרבי [[זושא מאניפולי]]{{הערה|1=כך בספר התולדות שכתב בנו אבריל. ב"שרי המאה" מיוחס הסיפור לאחיו רבי [[אלימלך ליפמן מליז'נסק]].}} נזף בו על שהוא מסתגף ומאז רק צמצם במאכלו.
==ברבנות==
בשנת [[1778]] מונה ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[ניקלשבורג]] בימי רבנות רבי [[שמואל שמלקא הורוביץ|שמעלקא מניקלשבורג]]. לאחר מכן מונה לרב ב[[לונדנבורג]] ([[מוראביה|מורביה]]), שם כיהן שנה וחצי, וב[[ססובר]] (שוסבורג) ב[[הונגריה]], שם כיהן כשנה. בשנת תקמ"ט ([[1789]]), לאחר פטירת רבו נתקבל להיות
הרב בנט עסק כל ימיו ב[[תלמוד|ש"ס]] ו[[הלכה|פוסקים]] וגם עסק בתחומים נוספים של התורה כ"תבלין" לתלמוד, ביניהם [[מקרא]], [[קבלה]] ו[[דקדוק עברי]]. בתולדות ר' [[יהודה אסאד]] אשר היה תלמיד הישיבה, מסופר כי קיבל רשות מרבו ללמוד [[קבלה]].
הרב היה בקיא בחכמות חיצוניות, ביניהן [[פילוסופיה]], [[אסטרונומיה]] ו[[מתמטיקה]]. הוא הרבה לקרוא בביאור של [[משה מנדלסון]], מתוכו שיבח בעיקר את תרגומו של [[נפתלי הירץ וייזל]] ל[[ספר ויקרא]], ועודד את תלמידי הישיבה ללמוד ממנו גרמנית ולהשתלם בידיעות כלליות. אף שלא היה איש [[תנועת ההשכלה]] ממש והוסיף לראות בחינוך כזה תוספת בלבד, היה בעל גישה חיובית לאגף המתון שלה.{{הערה|Michael Miller, '''Rabbis and Revolution: The Jews of Moravia in the Age of Emancipation''', Stanford University Press, 2010. עמ' 80-82; Michael K. Silber. '''[http://www.academia.edu/3219736/ The Historical Experience of German Jewry and its Impact on Haskalah and Reform in Hungary]'''. עמ' 114-117.}}}
הרב היה
בסוגיית חינוך החובה, שנכפה על ידי הממשל הקיסרי כעשור לפני היבחרו לכהונה, הקפיד לא לקומם את השלטונות אך השתדל לפקח על התוכן. יחסו הפתוח למדי לעניין הוביל לאהדה רבה כלפיו מחוגי המשכילים. ההיסטוריון מייקל ל. מילר ציין כי היה טרוד בהרבה מרבנים שנחשבו פוסקים מקילים מדי בעת שסמכות הדת נשחקה בהתמדה. הוא נודע בתפקיד המרכזי שמילא בשלוש פרשות כאלה: פרשת [[בשמים ראש]] מ-1793, סכסוכיו המתמידים עם הרב ההונגרי [[אהרן חורין]] וחיכוך דומה לאורך השנים עם הרב בנימין זאב רפפורט ("שמלת בנימין"), שנחשב גם הוא כמקל מדי. היה שותף ל[[ריב ההיכל]] ב-1818 נגד ניצני ה[[יהדות רפורמית|רפורמה]]. הוא שלח שלוש אגרות שהתפרסמו ב"אלה דברי הברית", ריכוז השו"תים נגד בית-הכנסת הרפורמי החדש. בעוד שאחרים שללו את החידושים כשלעצמם באופן גורף, הוא ניסה למצוא טעמים לאיסור תפילה בלשון נכרי. דבר זה היה מקובל כמובן כמותר, והוא עצמו לא התנגד לו כשפורסמו תרגומי סידורים בגרמנית ב-1796 ו-1815; עם זאת, השימוש בשפה על ידי הרפורמים וההגנה על כך מיריבו האישי, הרב [[אהרן חורין]], הפכה את העניין לסלע מחלוקת.
==פטירתו==
הרב בנט נפטר בי"ג באב תקפ"ט ([[12 באוגוסט]] [[1829]]), בעת שהותו
אחר פטירת ר' מרדכי מצאו שקים, אשר היה רגיל ללבוש תחת מלבושיו לשם סיגוף, ורבים רצו לקנות שקים אלו, לשם סגולה, אשר יטמינו אותם לאחר פטירתם בשקים אלו. ממכירת השקים האלו, נאסף הון רב שהספיק לפרנסת נכדיו היתומים (בני בתו, שמתה בחייו), וכן לנישואיהם.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1753|מספר שנים=76}}
|