סבסטיאן מינסטר – הבדלי גרסאות

סבסטיאן מינסטר נולד לאנדריאס מינסטר באינגלהיים (היום [[אינגלהיים אם ריין]]), עיר קטנה על גדות ה[[ריין]], הממוקמת בין הערים בינגן ו[[מיינץ]] שהייתה חלק מ[[האימפריה הרומית הקדושה]]. שמו סבסטיאן ניתן לו כיוון שנולד ב-20 בינואר, ביום בו חוגגים את חג [[סבסטיאן הקדוש]]. אביו ניהל את בית החולים "הייליגייסט" ("Heiliggeist", רוח קדוֹשה) והכנסתו מעבודתו אפשרה לו לממן את לימודי בנו באוניברסיטה. בין השנים [[1503]]–[[1508]], למד [[לוגיקה]], [[קוסמולוגיה]], [[תאולוגיה]], [[מתמטיקה]] ו[[מדעי הטבע]] באוניברסיטה ה[[פרנציסקנים|פרנציסקנית]] ב[[היידלברג]]. שנתיים לאחר שהחל את לימודיו, הצטרף למסדר [[פרנציסקנים|הפרנציסקני]], ובהיותו בן 24, הוסמך ל[[כמורה]] מטעם המסדר והמשיך את לימודיו במנזר [[קתרינה מאלכסנדריה|סנטה קתרינה]] בעיירה רוּפאך (Rufach) ב[[אלזס]].{{הערה|כיום העיירה רופה (Rouffach) ב[[מחוזות צרפת|מחוז]] [[או-רן]] ב[[חבלי צרפת|חבל]] [[אלזס]] ב[[צרפת]]}} במקום זה, פגש לראשונה את ההומניסט וההבראיסט [[קונרד פליקן]] (Konrad Pelikan) שהיה מורה ל[[עברית]], ל[[יוונית]], [[מתמטיקה]]למתמטיקה וקוסמוגרפיהולקוסמוגרפיה. במשך 5חמש שנים תרם פליקן תרומה משמעותית להרחבת ידיעותיו של מינסטר ונטע בו את הכמיהה להמשיך ולחקור את הנושאים הללו. בשנת [[1514]], עבר מינסטר עם פליקאן ל[[טיבינגן]], והחל ללמד [[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת טיבינגן]], שם למד גם במקביל לעבודתו כמרצה, [[אסטרונומיה]], [[מתמטיקה]] ו[[גאוגרפיה]] תחת הנחייתו שלבהנחיית [[יוהנס שטפלר]] (Johannes Stöffler), שהיה יושב ראש הקתדרה ללימודי מתמטיקה ווללימודי [[אסטרונומיה]]. במשך חמש שנות לימוד, הקנה שטפלר למינסטר גם את היסודות של תורת הקרטוגרפיה. באותה עת, הוציא מינסטר לאור, ספר המכיל תמצית של כתבים שהתפרסמו בעבר בתחום הקרטוגרפיה, המלווים ברשימות שכתב בנושא, ותוך זמן לא רב, ביסס את מעמדו כגאוגרף בולט.

בין השנים [[1518]] - –[[1520]], התגורר ב[[בזל]] ועבד בבית הדפוס של אדם פטרי (Adam Petri) ובאותה שנה, יצא לאור בבזל, ספרו של [[אליהו בחור]], (המכונה ב[[לטינית]] אליה לוויטה), '"דקדוק אליהו'", אותו תרגם מינסטר ללטינית.

במהלך השנים הללו, תרגם והוציא לאור מספריהם של גדולי רוח יהודים, ביניהםבהם [[הרמב"ם]], [[דוד קמחי]] והרב [[אליהו מזרחי]]. לצורך הוצאתם לאור, השקיע מינסטר מאמצים כבירים כדי להגיע לבזל לפחות פעם בשנה. מאמצים אלה לוו בתסכול כבד, שכן המסדר הפרציסקני בו היה חבר ואוניברסיטת היידלברג בה לימד, לא ראו בעין יפה את נסיעותיו. באחד מהמכתבים שכתב, קבל על המחנק שחש בהיידלברג, על רצונו להשתחרר מהמסדר ועל הקשיים לבצע זאת. כמו כן כתב כי אולי בעתיד תיקרה האפשרות הזו בפניו, אבל אין הוא מאמין בכך. "מה אעשה? אני משתוקק להיות אדם חופשי, להיות נוצרי טוב, אבל זה בלתי אפשרי, בשעה שאני ידוע לעולם באופן רב יותר מאשר תקוותיי ידועות לי. אני כותב עכשיו מספר ספרים על השפות ארמית ועברית ואין לי שמץ של מושג אם אקבל אישור לנסוע שוב לבזל...".{{הערה|1=ספרו של מתיו מקלין [http://books.google.co.il/books?id=5G-VUKxAIl8C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false עמ' 15]}}

במכתבו רמז סבסטיאן מינסטר על עריכתו את הספר '''ערוך''' - '''(Dictionarivm Chaldaicum)'''. עבודה זו של סבסטיאן מינסטר, שיצאה לאור בשנת [[1527]], היא מה[[לקסיקון|לקסיקונים]] המוקדמים ביותר שיצאו לאור בשפה הארמית והלטינית, המהווה המשך ישיר לעבודתו הקודמת '''דקדוק דלישן ארמי''' - '''(Chaldaica Grammatica)''', שיצא לאור מוקדם יותר באותה שנה. באחרית דבר לספר דקדוק זה, התייחס סבסטיאן מינסטר לתוכניתו להוציא לאור את הספר ערוך, וכך כתב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אם ה' ירצה ויתן לי את חיים ויאריך ימים, אתן גם לכם בזמן קצר את ספר הערוך, שבו תמצאו את תיבות והמילות אשר בתרגום ואשר אצל חכמים העבריים תמצאו, עם ענייניהם ופירושי הרומיים, ה' אלוהינו ישמורכם מכל רע ויאיר לבותיכם ושכליכם.}} בכתיבת הלקסיקון, אותו ערך לפי [[סדר אלפביתי]], התבסס סבסטיאן מינסטר על הספר '"[[הערוך]]'" שכתב המדקדק בן [[המאה ה-12]], רבי [[נתן מרומי|נתן בן יחיאל]], אותו מצא במנזר [[דומיניקני]] ב[[רגנסבורג]]. כמו כן, הכניס לספר הערות שכתב מורהו לעברית פליקן, המתייחסות לאוצר המילים של ה[[תלמוד]]. בדברי הפתיחה למהדורה זו, הבהיר כי הלקסיקון נועד לסייע למלומדים להבין את ה[[ספרות רבנית|ספרות הרבנית]] וחלק מספרי התלמוד שנכתבו ב[[ארמית]]. לקסיקון זה, כלקסיקון הקודם, הוא בין השאר, פועל יוצא משאיפתו של סבסטיאן מינסטר להקנות כלים לקריאת [[ספר דניאל|ספרי דניאל]] ו[[ספר עזרא|עזרא]], המהווים חלק מהברית הישנה, אותם על פי תפיסתו, ראוי כי ה[[נוצרים|נוצרי]] יוכל להבינם גם בשפה הארמית - שפת המקור בה הם נכתבו.{{הערה|[http://www.pirages.com/store/29507.htm לפרטים נוספים על הספר ועל חשיבות הבנת השפה הארמית ראו באתר Pirages Finebooks &medieval manuscripts]}} הודות לסבסטיאן מינסטר וליוהאן פרובן (Johann Froben), עבודה זו, כמו רבות אחרות, הפכה להיות כלי משמעותי לתרגול ה[[בלשנות]] הרבנית בידי ההבראיסטים הנוצרים.{{הערה|1=על הלקסיקון ולפרטים נוספים, ראו בדף "[http://www.library.upenn.edu/exhibits/cajs/jastrow/05.html Judaica Online Exhibitions]", באתר הספרייה של [[אוניברסיטת פנסילבניה]] (library.upenn.edu).}}

כחלק מהתעמקותו של מינסטר במקורות של הפילוסופיה העתיקה, תרגם באותה עת את ספרו של הרמב"ם '''[[מילות הגיון]]''' - '''(Logica sapientis''') שהיווה דוגמה מובהקת לשימוש של [[הרמב"ם]] במונחי היסוד בלוגיקה של [[אריסטו]], שסייעו לו בביאור לוגי של מושגים ומילים בשפה העברית. ספר זה, שנכתב במקור בשפה ב[[ערבית יהודית]], נקרא "מקאלה פי צנאעת אלמנטק". הוא תורגם לעברית שלוש פעמים, ואת תרגומו של רבי [[משה אבן תיבון]], תרגם סבסטיאן מינסטר ללטינית.{{הערה|1=לקריאה במהדורת מיניסטר של הספר ראו בדף התערוכה: "[http://www.jnul.huji.ac.il/v-exhibitions/rambam/heb/hahigayon.html הנשר הגדול בבית הספרים]", ב[[בית הספרים הלאומי]].}} הספר יצא לאור בהוצאת יוהאן פרובן בבזל, 1527.

בשנת [[1529]], התגשמו תקוותיו של מינסטר. הוא התפטר ממשרתו כמרצה, לאחר שנענה להזמנה לשמש כראש הקתדרה ללימודי עברית ב[[אוניברסיטת בזל]]. עם המעבר לבזל, נטש את המסדר הפרנציסקני, לאחר שאימץ את ההשקפות ה[[לותרני]]ות של תנועת ה[[רפורמציה]] שקראה לשינוי ערכי ומוסדי ב[[הכנסייה הרומית-קתולית|כנסייה הרומית-קתוליתהקתולית]], והמיר את השקפתו התאולוגית מ[[קתולי]]ת ל[[פרוטסטנטי]]ת. נטישת הדת הקתולית והמרתה לפרוטסטנטית הייתה עבור סבסטיאן מינסטר מהלך בלתי נמנע שתאם את תפיסותיו ההומניסטיות.

שנה לאחר השתקעותו של סבסטיאן מינסטר בבזל, נשא לאישה את אנה פטרי, אלמנתו של אדם פטרי, אצלו הועסק שנים קודם, ובשנת [[1532]] נולדה בתם ארציה (Aretia). הנישואין הללו, ביססו את מצבו הכלכלי של מינסטר ואפשרו לו להמשיך במחקריו הגאוגרפיים לצד משרתו באוניברסיטה, ללא דאגות פרנסה. הנישואין הניבו עבורו יתרון כלכלי נוסף. בנו של אדם פטרי, היינריך, המשיך לנהל את בית הדפוס המשפחתי ואפשר למינסטר להדפיס שם את ספריו. מתיו מקלין כתב כי החיים בבזל "הסכימו עם מינסטר", שכן עבודתו, קשריו המקצועיים והאווירה האינטלקטואלית שאפיינה את העיר שהייתה פרוטסטנטית במהותה, היוו יחדיו ביטוי הרמוני לאישיותו ולהשקפותיו ההומניסטיות.{{הערה|1=ספרו של מתיו מקלין [http://books.google.co.il/books?id=5G-VUKxAIl8C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false עמ' 14]}}

בשנותיו הראשונות בבזל סיים מינסטר לתרגם ללטינית את ספר התנ"ך '''מקדש ה' ''' - '''(Hebraica Biblia)''', ולהוציאו לאור בשני כרכים בשנים [[1534]] - –[[1535]]. כרך זה מכיל את [[חמישה חומשי תורה|חמשת חומשי התורה]], [[ספר יהושע]], [[ספר שופטים]], [[ספר שמואל]], [[ספר מלכים]], ובמהדורה שיצאה לאור בשנת [[1537]], נוספה גם [[הבשורה על פי מתי]], בעברית ובלטינית.

כדי להבהיר את הטקסט התנ"כי ולהוסיף משנה תוקף לתרגומו ברוח ההברהיסטית, הוסיף סבסטיאן מינסטר לטקסט, פרשנויות של רבנים ופרשנויות משלו. בפתיחה לספר, כתב סבסטיאן מינסטר, כי אסור לגנות את הפרשנות הרבנית, אך בגלל המלכודות הפוטנציאליות הטמונות בה, יש להתייחס אליה במשנה זהירות. עם זאת, הוסיף ואמר כי לפרשנות הזו יש ערך רב ומקורות מידע שאין להתעלם מהם.{{הערה|1=James L. Kugel, ''[http://books.google.co.il/books?id=93eMm1X80vcC&pg=PA145&lpg=PA145&dq=Hebraica+Biblia++Sebastian+Munster&source=bl&ots=5NZa1Lfe8L&sig=eKSxl2Kf_LJ7hCLg4HLV5JJmjB8&hl=iw&sa=#v=onepage&q=Hebraica%20Biblia%20%20Sebastian%20Munster&f=false The Bible in the University]'', '''The Hebrew Bible and its interpreters Biblical and Judaic studies''', (Editors: William Henry Propp, Baruch Halpern, David Noel Freedman), San Diego: University of California, 1990, pp. 143 - 160., p. 143. באתר גוגל ספרים.}}

תרגום זה של סבסטיאן מינסטר, היה בסיס לתרגומים מאוחרים יותר של התנ"ך לשפות נוספות.{{הערה|[http://www.flickr.com/photos/uofglibrary/5981072535/ ראו אזכור לכך באתר flickr מתוך Glasgow University Library Sp Coll Eadie f112]}}

במהלך השנים הבאות התמסר סבסטיאן מינסטר למפעל הגדול של חייו – איסוף חומרים עבור ספרו '''גאוגרפיה''' ובעיקר עבור ספרו '''קוסמוגרפיה''', שיצא לראשונה לאור בשנת [[1544]], בשפה הגרמנית. בשנת [[1547]], התמנה מינסטר ל[[רקטור]] של אוניברסיטת בזל, משרה בה אחז עד ליום בו חלה ונפטר כתוצאה מ[[מגפה|מגפת]] ה[[דבר (מחלה)|דבר]] שפשטה בעיר בזל.{{הערה|[http://historic-cities.huji.ac.il/mapmakers/munster.html סבסטיאן מינסטר באתר האוניברסיטה העברית בירושלים].}}. חברו הקרוב ועמיתו לעבודה וללימודים, ארסמוסאראסמוס אוסוולד שרקנפוקס (Erasmus Oswald Schreckenfuchs), נשא נאום לזכרו בשפה העברית, ובמצבה שהונחה על קברו, נכתב בין השאר ב[[לטינית]]: "Germanus Esdras Heic Straboque conditur" - "כאן מונח סטראבון הגרמני",{{הערה|1=ספרו של מתיו מקלין [http://books.google.co.il/books?id=5G-VUKxAIl8C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false עמ' 5]}} כדי להצביע על כך שחשיבותו עומדת בקנה אחד, עם זו של הגאוגרף היווני [[סטראבון]] שחי בשנת [[63 לפנה"ס]].