כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים
מ קישורים פנימיים
שורה 72:
===מלחמת הקיסר===
{{ערך מורחב|מלחמת שלושים השנים}}
כריסטיאן הרביעי השיג עבור מממלכתו רמה של יציבות ושגשוג שלא היו כדוגמתם בשום מקום אחר באירופה. הכנסותיה של דנמרק היו מושתתות על דמי המעבר שנגבו על מעבר הספינות במצר [[ארסונד]] ועל [[פיצויי מלחמה]] כבדים ששולמו על ידי שוודיה. מטרותיה של דנמרק זכו לתמיכתה של [[צרפת]] שיחד עם [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה]], הסכימה לממן את המלחמה. יתר על כן, כריסטיאן היה דודם בקשר דם הן של המלך האנגלי והן של אחותו, אליזבת סטיוארט, מלכת בוהמיה, דרך אמם, אנה, רעייתו של [[אוגוסט הראשון]] הנסיך הבוחר של סקסוניה. כ-13,700 חיילים [[סקוטלנד|סקוטים]] נשלחו לסייע לכריסטיאן תחת פיקודו של רוברט מקסוול. יותר מכך, כ-6,000 חיילים אנגלים תחת פיקודו של צ'ארלס מורגן, הגיעו גם הם בסופו של דבר כדי לחזק את הגנתה של דנמרק למרות שלקח להם זמן רב יותר להגיע ממה שקיווה כריסיטיאן, בעיקר עקב המערכות האנגליות המתמשכות כנגד צרפת ו[[ספרד]]. לפיכך, כמנהיג הצבאי של סקסוניה התחתונה, הצטרף כריסטיאן למלחמה בראש צבא של 20,000 [[שכיר חרב|שכירי חרב]] בלבד, כמה מבעלי בריתו באנגליה וצבאו הלאומי שמנה 15,000 איש והוביל אותם כדוכס הולשטיין, יותר מאשר כמלך דנמרק.
 
העלייה בכוחם של ה[[הכנסייה הקתולית|קתולים]] בצפון גרמניה לאחר [[1623]] היוותה איום על נחלותיה של דנמרק בדוכסויות של [[שלזוויג (מחוז)|שלזוויג]]-[[הולשטיין]] וכמעט גרמה לכריסטיאן להתערב ישירות במלחמת שלושים השנים. לעת עתה הוא נמנע מלעשות כן. הפניות הדחופות של המעצמות המערביות וחששו מכך שגוסטב אדולף השני יתפוש את מקומו כמי שיוביל את הצד הפרוטסטנטי במלחמה, גרמו לו בסופו של דבר להיכנס למלחמה ב-[[9 במאי]] [[1625]]. כריסטיאן גם חשש ששוודיה תוכל לנצל את המלחמה להרחבת נחלותיה בים הבלטי. הוא נכנס למערכה צבאית שמאוחר יותר נודעה בדנמרק ובנורווגיה כ"מלחמת הקיסר" (בדנית: Kejserkrigen, בנורווגית: Keiserkrigen).