אבינעם דנין – הבדלי גרסאות

|תאריך לידה=[[13.1. בינואר]] [[1939]]

|תאריך פטירה=[[12.12. בדצמבר]] [[2015]]

אבינעם דנין נולד ב[[חיפה]] לשרה ולו[[חירם דנין]] (בנם של רחל ו[[יחזקאל דנין (סוכובולסקי)]]), גואל קרקעות ורוכש אדמות ידוע, שעבד בשירות [[הקרן הקיימת לישראל]], ואחרי [[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]] עבד בשירות [[מינהל מקרקעי ישראל]]. דודו היה [[עזרא דנין]], [[מזרחן]] ואיש ה[[ש"י]], ובעל אדמות ופרדסים באזור [[חדרה]].

לאחר שהשלים את שירותו הצבאי, פנה דנין ללימודי [[ביולוגיה]] ו[[בוטניקה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. בשנת 1964 השלים את עבודת ה[[מוסמך אוניברסיטה|המוסמךמוסמך]] בנושא "הצומח ב[[מישור ימין]]" בהנחייתו של [[גדעון אורשן]]. בשנת 1970 השלים את עבודת הדוקטור בנושא "[[מונוגרפיה]] פיטוסוציולוגית-אקולוגית של הנגב הצפוני" בהנחייתם של [[מיכאל זהרי]] וגדעון אורשן. בשנים 1973–2007 כיהןהיה כמרצהחבר הסגל של במחלקהמחלקה ל[[אבולוציה]], [[סיסטמטיקה]] ואקולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1988 התמנה לפרופסור חבר. בשנת 2007 פרש לגמלאות, אך הוא ממשיךהמשיך לעסוק במחקר באופן אינטנסיבי, בתיאור ועדכון הפלורהה[[פלורה]] של ארץ-ישראל.

אבינעם דנין סייר רבות ב[[ארץ ישראל]], ב[[חצי האי סיני]] ובארצות הסמוכות. במהלך שנות עבודתו גילה עשרות מינים ותת-מינים חדשים למדע בישראל, ב[[סיני]], ב[[ירדן]], ב[[טורקיה]] וב[[יוון]], בייחוד בסוג [[אזובית]] ובסוגים נוספים במשפחת ה[[שפתניים]]. כמה מינים אף נקראו על שמו (למשל [[כלך דנין]]). כן הגדיל במאות מינים את רשימות הצמחים של ישראל, סיני וירדן. נמנה עם הבוטנאים שזיהו את האפשרויות העצומות הגלומות ברשת האינטרנט ובעולם המחשבים בכלל לקידום ושיכלול ענף המדע שלהם. הוא ייסד את "[[צמחיית ישראל ברשת]]", מאגר מידע ענק על צמחי ישראל ו[[המזרח התיכון]].

בשנת 1991 הוציא לאור, ביחד עם שותפתו למחלקה פרופ' [[נעמי פיינברון-דותן]], את '''המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל''', שתיאר באופן סיסטמטי את מכלול מיני הצמחים שתוארו בארץ-ישראל נכון למועד פרסומו. בשנת 1998 ערך לבדו את המהדורה השנייה של המגדיר, מאחרמשום שפרופ' פיינברון-דותן נפטרה מאז צאת המהדורה הראשונה.

משנת 1995 ואילך הצטרף לקבוצת מחקר אמריקאית שמושבה בדורהם שבצפוןשב[[צפון קרולינה]] וחקר בתמונות שברשותם מציאות של דמויות צמחים שנראות ליד דמות גופו של האדם שנעטף בתכריכים השמורים ב[[קתדרלה]] בטורינו. ממצאיו העיקריים הם גילוי דמויות של [[עכובית הגלגל]], [[זוגן השיח]] ו[[לוטם שעיר]]. התבוננות במפת התפוצה הכוללת של שלושת המינים מראה שהמקום היחיד בעולם, בושבו היו יכולים בני-אדם להניח על גופו של נפטר פרטים טריים של שלשת המינים הנזכרים, הוא בין [[ירושלים]] לחברוןל[[חברון]]. שמונה מהמינים שזוהו פורחים בחודשים מרסמרץ-אפריל. דמויות קוצים של [[שיזף מצוי]] ושל [[אשחר ארץ-ישראלי]] נמצאו בקרבת ראשו של הנפטר וקנה של [[עבקנה שכיח]] או של [[קנה מצוי]] הונח ליד רגליו. חבל שנקלע כחבלים אשר נמצאו באתרים ארכאולוגיים בישראל, ואורכו כ-10 מטרים, הותיר דמויות של קטעים ממנו באזור הרגלים. לאחרונה גילה כ-300 תפרחות של [[קחון]] או ב[[בונג דו-גוני]] שהונחו ללא גבעולים על ראשו של הנפטר. וידא את ממצאי מחקריו בתמונות על ידי בדיקה ישירה של הבד העשוי [[פשתן]] בכנס חוקרים בטורינו שנערך בשנת 2000. הציג את ממצאיו בכינוסים בינלאומיים ב-1998, 1999, 2000, 2002, 2007, 2008. כתב מאמרים בעברית ובאנגלית וספר באיטלקית (תורגם מכתב-יד באנגלית) על הנושא. מחקריו נכללים בתערוכות מתמידות שהוקמו במתחם נוטרדאם בירושלים, באוניברסיטה ברומא ומוקמות ב-2009, בקליפורניה ובמקסיקו.

* 2000. דנין, א. וברוך, א. [http://www.snunit.k12.il/sachlav/db/mada2000/upload/.issue25/plants.html שרידי צמחים ב "תכריכי טורינו"]. [[מדע 2000]] 27: 7-4.